פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק טז · פסוק כז
כז. "אשר הובא וגו'", הוא הטעם מפני מה טעונים שריפה, משום שהיו במקדש אסור לאכלם (ראה לעיל על ה יז), ומכל שכן שאסור להקטירם על גבי המזבח, שהרי שיירי החטאת מיצגים את החטא, והכהן אוכל אותם כדי לשאת את עוון העם (י יז), לכן הם צריכים להישרף מחוץ למחנה (היינו מחנה ישראל). ראה לעיל על ד יא.