פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק טז · פסוק י
"עלה עליו". פירושו בעצם יצא (כלומר: הגורל מתוך הקלפי) לשמו.
"ועשהו חטאת". לפי תורת כהנים: יקדישהו לחטאת, בקראו בקול: "לה' חטאת". על עצם ההכנה לחטאת מדבר להלן פסוק טו.
"יעמד חי". הופעל, צורת הסביל של ההפעיל העמיד.
"לכפר עליו". בשאר קרבנות באה הכפרה רק לאחר מות הקרבן, ואילו בשעיר המשתלח יכפרו (עליו - על גבו, על ראשו) בעודו בחיים על ידי וידוי העוונות (יומא לו:), כפי שמצווה להלן בפסוק כא.
"לשלח אותו". מטרת כפרה זו או וידוי זה היא, לשלח את השעיר כשהוא נושא את העוונות לעזאזל המדברה. מפסוק זה לומדים חכמינו, כי שילוחו של שעיר המשתלח מכוון למיתתו, כי "יעמד חי" פירושו: כל עוד שהוא לפני ה', יחיה, אבל אחרי כן כשיגיע אל העזאזל, ימות. זהו סמל החטא, שבעודו לפני מזבח ה' ניצול מן המות, שבו ייענש באופן אכזרי יותר במקום מושבו של העזאזל.