פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ט · פסוק ח
ח-יא. "ויקרב". בקריבתו אל המזבח, אל המקום שלזר אסור היה להתקרב, התחיל אהרן בעבודת כהונתו. אחר כך התחילה העבודה, היינו השחיטה (אשר וודאי קדמה לה הסמיכה), שאמנם, כשרה גם על ידי הזר, אך ביום הזה, כמו ביום הכפורים, היא נחשבת לעבודת הכהן. לדעת ויזל יש לתרגם "וישחט": מי שהוא שחט, כי הרי אהרן לא שחט בעצמו אלא חיכה על יד המזבח, עד שיקריבו לו את הדם כדי לעשות בו את העבודה על המזבח. אולם הפירוש הראשון הוא הנכון.
"אשר לו", השוה פרק טז: ו, יא.