פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ח · פסוק לג
לג-לה. הציווי לשבת שבעת ימים בפתח אוהל מועד לא נמצא בשמות כט, לכן כתוב כאן בסוף פסוק לה "כי כן צויתי", כלומר כי גם זה צווה מפי ה'. לדעת הרמב"ן היה האיסור הזה נוהג רק בשעות העבודה, בדומה לאיסור "ומן המקדש לא יצא" בויקרא כא יב (השוה שם). אולם, בצדק העיר הירש, שבתו"כ העירו על כך רק בנוגע לי ז, ואילו כאן (בפסוק לה) צוותה ישיבת קבע בפתח אוהל מועד, שכן אהרן עוד לא עשה עבודה בימי המילואים.
"ימלא את ידכם", פועל סתמי, כמו "כאשר עשה" – העושה, לא מסתבר שהנושא הוא ה'.