פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ח · פסוק כט
כט. ראה בשמות כט, כו. החזה הונף תנופה לעצמו, משום שלא היה תרומה לגבוה, כדוגמת השוק, אלא מלכתחילה שימש מתנה לכהן, לכן נקרא "חזה התנופה ושוק התרומה" (ראה לעיל על ז כח).
"מאיל המלואים למשה". כאן מוטעם שגם משה קיבל פעם מנה ממתנות הכהנים. בשמות כט, כז-כח בא תיכף אחרי זה הצו למשה להקדיש לדורות חזה ושוק לחוק עולם לכהנים. על דבר קיום הצו הזה לא נמסר כאן במיוחד, משום שלאחר שניתנה לעיל בפרק ז לד הפקודה בין שאר דיני הקרבנות שמסיני היה זה מובן מאליו.