פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ח · פסוק ו
ו. הצו הזה ניתן בשמות מ יב.
"ויקרב", בשמות מ יב כתוב: "אל פתח אהל מועד", מה שלא היה נחוץ להזכיר כאן, מכיון שלפי הפסוק הקודם עמדה שם כל העדה.
"וירחץ", לפי הראב"ע: ציוה להם שיתרחצו.
"במים". לדעת רש"י (וכן במכילתא דמילואים) מדובר כאן על טבילה, אבל לדעת הראב"ע: רק על קידוש ידים ורגלים, אולם בצדק העיר כבר מזרחי, כי בקידוש ידים ורגלים נאמר "רחץ מים", בלי בי"ת (שמות ל כ). אם הטבילה נעשתה בחצר אוהל מועד, הוא דבר המוטל בספק, אולם גם הטבילה ביום הכפורים נעשתה במקום קדוש (טו, כד). מלבד הטבילה היה דרוש גם קידוש ידים ורגלים כמו בכל עבודות כהונה, מה שאפשר היה להשמיט כאן, משום שלפי שמות ל יט זה היה מובן מאליו. כך מפורש גם במכילתא דמלואים.