אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק ח · פסוק א

פרק ח

הוספות לחוקי הקרבנות (פרקים ח-י)

הנהגת הכהונה ומעשי הקרבנות

אחרי מתן חוק הקרבנות מסופר, איך הוכנסו אהרן ובניו בחגיגת חינוך, שנמשכה שבעה ימים, לתפקידם לשמש ככהנים בעבודת הקרבנות, איך החלו אח"כ הכהנים ביום השמיני את שירותם לפני נציגי העם בהבאת קרבנות (ויקרא ח) המיוחדים ליום זה (מלבד הקרבנות הרגילים), ואיך השתכנה השכינה בתוך עם ישראל בהתגלותו הנפלאה של כבוד ה' (ויקרא ט). בהזדמנות זו נכשלו שני בניו הגדולים של אהרן הכהן, ובאנשים אלה, "קרובי ה'", נתגלתה בפעם הראשונה קדושת האלוהים שאין להתקרב אליה, על ידי אש ה' שספתה אותם. משה קרא לקרובי המתים שלא היו כהנים, שיעבירו את הגויות, ואילו על האב ועל האחים אסר לנהוג מנהג אבילות (י, א-ז). אחרי פקודה קצרה מאת ה' אל אהרן (י, ח-יא) שהוכנסה כאן מטעם שנבאר להלן, בא הצו שנתן משה בשם ה', שאהרן ובניו יאכלו את שירי הקרבנות. כששמע משה ששעיר החטאת נשרף, נזף הוא באלעזר ובאיתמר בגלל המעשה הזה, אך לבסוף הסכים לו, לאחר שהצדיקו אהרן בנימוקים מכריעים (י, יב-כ).

הביקורת החדשה גילתה סתירות, כביכול, בין הדברים שנמסרו בספרים שמות, ויקרא ובמדבר (המכונים Priestercodex, PC "תורת כהנים") על אודות כהונת אהרן, ובין חוקים וסיפורים שבמקומות שונים של התורה. כך טוענים (כגון וולהאוזן, Geschichte Israels עמ' 124), כי ב"קודקס לכהנים" לא נבחר אהרן מפני שהוא היה משבט לוי, אלא היה הוא כהן עוד זמן רב לפני שהלויים הוקדשו, ואילו בספרים אחרים, במיוחד בס' דברים, נקראו הכהנים בכל פעם 'הכהנים הלויים', ולבחירתו המיוחדת של אהרן אין זכר (מלבד בספרים שחוברו אחרי החורבן).

אולם, את הטענה הזאת סותרים בהחלט הפסוקים בס' במדבר יז טז ואילך, אשר גם הם שייכים אל ה"קודקס", שמהם נראה ברור, כי אהרן, בתורת נשיא מטה לוי, נבחר מבין שאר הנשיאים לכהן גדול. ואם בכל זאת נמסר בשמות כח א ואילך על מינויו של אהרן לכהן בלי להזכיר את מוצאו משבט לוי, הרי זה מתבאר בפשטות בעובדה, שכבר קודם לכן נרשמו תולדותיהם של משה ואהרן (שמות, ו יד ואילך) בכוונה תחילה כדי להודיע על השתייכותם לשבט לוי. (דילמאן הוכיח בראיות ברורות, כי רשימת תולדות זו שייכת ל"תורת כהנים", ולא באה בזמן מאוחר כהוספה, השוה באודיסין (Alth. Priesterth עמ' 28), שהעיר, כי גם "תורת כהנים" כוללת בשם "הלוים" את בני אהרן. השוה שמות ו כה. במדבר ג טו, יז לט. לה ב ואילך והשוה עוד יהושע פרק כא).

כפי הנראה, הצטיין שבט לוי עוד במצרים מבין שאר השבטים, עד שמוצאם של משה ואהרן משבט לוי היה יסוד מספיק לשליחותם לגאולת ישראל. ולכן לא היה הכרח בשעת מינוי של אהרן בתורת כהן להזכיר שוב את מוצאו מבית לוי. ונוסף לזה תבוא העובדה, כי בזמן חטא העגל נבחר שבט לוי כולו כחטיבה מקודשת לה' בזכות נאמנותו לו (שמות לב כט, דברים י ח, עיין רש"י שם).

ומצד אחר אפשר להוכיח, שגם ס' דברים וגם ספרים אחרים שנתחברו לפני הגלות (מלבד ה"קודקס"), יודעים על הכהונה ועל מינוי של אהרן. ראשית כל: המאמר המוסגר בס' דברים י ו ואילך מודיע בפירוש, כי אחרי מות אהרן כיהן אלעזר בנו תחתיו, (אף דילמאן הדגיש את ההתאמה הזאת ל"תורת כהנים"). ועוד: בדברים יח ה נאמר: "כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים". אין המכוון של "הוא ובניו" אלא כהן ידוע כאן ובניו, ועל כרחנו שזה היה אהרן שהוזכר כבר, לא רק בפסוק דלעיל, אלא גם בדברים ט כ. ושוב נזכר מינויו של אהרן באופן ברור בס' שמואל-א ב, כז-כח, והרי האיש שלפי אותו הפסוק נבחר על ידי ה' הוא בודאי אהרן, על אף ההשערות הקלושות של המבקרים החדשים. גם פנחס בנו של אלעזר בן אהרן, נקרא בפסוק אחד, שאינו קשור ב"תורת כהנים", כהן גדול (שופטים כ כח. השוה גם יהושע כד לג). ועוד: אם נאמר בירמיהו (לג כד) על שתי משפחות שה' בחר בהן, משפחת מלוכה ומשפחת כהונה, ואחרי כן מובטח בפסוק כו, שמתוך זרע יעקב ודוד יקומו מושלים בישראל, הרי נסכים לברייתא דרבי אליעזר בן ר' יוסי הגלילי (פרק כ) ולר' יונה אבן ג'נאח (הרקמה, הוצאת גולדברג, עמוד 178-9), שהשם יעקב רומז כאן על אהרן. ולבסוף: הכינוי "איש חסידך" בס' דברים לג ח מכוון אל אהרן, ואם מבקרים אחרונים סוברים שהכינוי הזה רומז על משה, הרי גם לפי דעתם מתנגדים להם דברי הטקסט שלפנינו (המיוחס לR, כלומר הרדוקטור, עורך), שלפיו נאמרה ברכה זו מפי משה.

ואל תתמה שס' דברים, אעפ"י שהוא רואה בכהנים את בני אהרן, מכנה אותם בשם "הכהנים הלויים", שהרי אהרן בעצמו קרוא בשמות ד יד "הלוי", יהיה אשר יהיה פירושו של פסוק זה, העובדה כי אהרן מכונה בשם הלוואי "הלוי", מצדיקה במידה מספקת את כינוי הלויים ל"בניו אחריו", וכפי שהראינו לעיל, גם המקור המיוחס כ"תורת כהנים" מספר על מינויו של אהרן בהיותו מבני לוי. ראיה חותכת לכך, כי הדעה, שלפיה נבחר אהרן דווקא מפני היותו ראש מטה לוי, אינה סותרת את "תורת כהנים", נותן בידינו הנביא מלאכי. הוא חוזר פעמים אחדות על דברו, המציין את בחירתם של הכהנים בשם כריתת ברית עם שבט לוי (מלאכי ב, ד-ח). ואף שדעתו נתונה רק לברית שה' כרת עם אהרן (במדבר יח יט) ופינחס (שם כה יב), ורומז עליה במפורש בפרק ב פסוק ה, בכל זאת אינו מהסס לקרוא אותה בשם "ברית הלוי" ואת הכהנים – בדיוק כמו בס' דברים – בשם "בני לוי" (ג ג). הנביא מלאכי מצא, איפוא, התאמה גמורה בין התיאור ב"תורת כהנים" בענין בחירת הכהנים ובין ההשקפה שבס' דברים, ועלינו ללכת בעקבותיו. פרטים נוספים בענין זה במבוא לחמשה חומשי תורה. לפי שעה השוה: Magazin für die, Wissenschaft des Judentums, שנה 1879, עמ׳ 209 ושנה 1880, עמ׳ 137. והשוה עוד דילמאן, exod. und Lev. מהדורה ג. עמ׳ 505-498, ברדנקאמפ, Gesetz und Propheter. (1881)‎., עמ׳ 172-202, באודיסין, - Die Geschichte des alttestamen tuchen priestertuhms untersucht (1889)‎.

ויקרא ח. פרק ח מדבר בעיקר על קיום המצוות שמסיני שנשנו בשמות כט: ל, כו-כט. מ, ט-טו, עם השלמות מספר וביאורים.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה