פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ז · פסוק לז
לז – לח. את ביאורה של החתימה הזאת ראה לעיל במבוא לקרבנות: 'שתי הקבוצות שבחוקי הקרבנות', ובקטע 'היחס בין הקבוצה הראשונה של חוקי הקרבנות לקבוצה השניה'. לפיו מוסבות המלים "זאת התורה" על הפרקים ו וז.
"מלואים". בשם זה משתמשים לציון האיל שהקריבו ביום החינוך (שמות כט, יט ואילך). "מלא יד פלוני", כלומר למנותו במשרה. לפי אונקלוס ויונתן – בקרבן שהביא כל איש ביום החינוך, ועל כן מתרגם אונקלוס "מלואים" בפשיטות "קרובניא" (ויונתן: אשלמותא), הקרבן שבו מלאו את יד המקריב. ואפשר שהכתוב משתמש במלה זו מאחר שביום זה מילאו את היד בפעם הראשונה לשם התנופה (השוה ח כז). הביאור "מלא יד" - יפה כח, אינו הולם בהרבה מקומות שהביטוי הזה נזכר בו (השוה שמות לב כט, דברי הימים-א כט ה. שם ב כט לא).