פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ז · פסוק כג
כב – כז. לחוקי הקרבנות שנועדו לכהנים ניתוספו עוד שני ענינים המכוונים במישרין אל בני ישראל בכלל. הענין הראשון כולל את איסור החלב מכל הבהמות שמהן מביאים קרבנות: שור, כשב, ועז, ואת איסור הדם מכל חיות, בהמות ועופות. – "חלב" נקרא מה שיש עליו הסימנים "תותב קרום ונקלף" (ראה לעיל על ג ג). לדעת אופרט (Etudes Assyriennes עמוד 120), נמצא בכתובות הבבליות השם "תחלובת" במובן בגד. אופרט סובר, שאפשר שגם למלה העברית "חלב" יש אותו המובן. מסורת חכמינו מאשרת את זאת.