אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק ה · פסוק כו

פסוק כה

"על אחת" אינו מוסב אל "ונסלח לו" הקודם לו, כי הפועל סלח בא אחריו ל' ולא על ("וסלחת לעונינו ולחטאתינו", שמות לד ט), אלא "על אחת" נסמכה אל "וכפר". "על אחת מכל" מלמד, כי הוא כבר אשם באחד מן החטאים שנזכרו לעיל, ומזה נלמד כי אם אשם בחטאים רבים, הוא חייב חומש ואשם על כל אחד ואחד. – המלה "אשר" נמשכת אל "בה'".

"יעשה לאשמה", ר"ל בעשותו נעשה אשם (השוה לעיל פסוק כב).

לפי דעתם של וולהאוזן (Prolegomena עמ' 73 ואילך) ואחרים לא נזכרו חטאות ואשמות עד זמנו של יחזקאל וכנראה הם באו זמן קצר לפני תקופתו, וודאי במאה השביעית, במקום עונשי תשלומין שלפני כן (מלכים-ב יב, יז: 'כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו'). ברם, אי אפשר שפסוק זה מתכוון לעונשי כסף, כי תשלומין כאלה אינם שייכים לכהנים, אפילו לפי החוק של "תורת כהנים", רק במקרים יוצאים מן הכלל. והאם היתה "תורת כהנים" מקפחת את זכויות הכהנים? מלבד זה היה צריך להיות שם הנוסח בלשון יחיד, "יהיה" (כמו "יובא"), אילו היה באמת נמשך אל המלה "כסף". אלא שם הכוונה היא רק אל כסף של חטאות ואשמות, כלומר: הכסף שהחוטאים הביאו לשם קניית חטאות ואשמות, לא הובא אל המקדש, כי אלה (החטאות והאשמות) היו לכהנים (ראה פירוש אחר במשנת שקלים סוף פרק ו). ולפי זה משם ראיה, כי חטאות ואשמות היו קיימים בזמן העתיק. חוץ מזה נזכרת החטאת בהושע ד ח, פסוק אשר וולהאוזן מעקם אמנם את מובנו הפשוט, אולם השוה הלוי, Rech. bibl II עמ' 230 ואילך. גם ירמיהו בפרק יז פסוק א מרמז כנראה במלים "ולקרנות מזבחותיכם" את סדר החטאת. ולבסוף: בתהלים מ ז (השוה על זה ברדנקאמפ, Gesetz u Propheten עמ' 59 ואילך) נזכרה החטאת. ואם בעזרא ח לה נקראת החטאת גם "עולה", הרי גם במקומות אחרים שימשה המלה הזאת שם כולל לכל קרבנות בהמה שהיו קודש קדשים, וביניהם גם חטאת.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה