פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק א · פסוק יג
יג. "והקריב הכהן את הכל". הכוונה ל"הולכת אברים לכבש" (ראה לעיל על פסוק ח). באחדים מן הקרבנות בא בסוף הפסוק שם הקרבן עם המלה 'הוא', כמו כאן "עולה הוא", וזה מבואר בכל פעם על ידי חכמינו כך: כאילו רצה הכתוב לרמוז במלה הראשונה, כי הקרבן כשר גם אם לא נעשה הכל לפי המצוה, ואילו המלה 'הוא' באה לצמצם ולרמז, שיש הוראה אחת שהזנחתה פוסלת את הקרבן. ובהתאם לזה מעירים בתו"כ כאן: "עולה אעפ"י שלא הפשיט אעפ"י שלא נתח, יכול אעפ"י שלא נשחט בצפון, ת"ל הוא. מה ראית להכשיר בהפשט ונתוח ולפסול בצפון? אחר שריבה הכתוב מיעט. מפני מה אני מכשיר בהפשט ונתוח שהן לאחר הַרְצָיָה ופוסל בצפון שהוא לפני הַרְצָיָה. עולה אעפ"י שלא סמך והלא סמיכה קודמת להַרְצָיָה אעפ"י שלא סמך כשר. מה ראית להכשיר בסמיכה ולפסול בצפון? אחר שריבה הכתוב מיעט. מפני מה אני מכשיר בסמיכה, שאין סמיכה נוהגת בכל העולות, ופוסל בצפון שהצפון נוהג בכל העולות, עולה לשם עולה וכו'".