אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק יא · הלכה ג

הלכה ב

אין עושין תמרים. דמפסידן הוא:

מעשר שני. דגבי מעשר שני כתיב ואכלת ודרשי' ולא להפסד:

אין סופגין את הארבעים משום ערלה. מפ' בפ' העור והרוטב דר' יהושע קתני לה וגמר להו לבכורים מתרומה והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים. ופי' רש"י ז"ל ר' יהושע היא דאמר בתרומה לא מיתסר ואתו בכורים גמרי מתרומה בהיקישא דאיקרו תרומה ואתיא ערלה וגמרא מבכורים בג"ש דפרי פרי דכתיב בבכורים פרי האדמה וכתיב בערלה את פריו וכתיב נמי והיה כל פריו קדש וגו':

ואין מביאין בכורים משקין. הא נמי ר' יהושע קתני לה. והתם משמע דה"ק דאפילו הביא וקרא שם ודרכן לא יביא דאי בדרכן תחלה ובא לקרות עליהן שם כשהן משקין מאי איריא שאר פירות אפילו זיתים וענבים נמי דתניא פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה:

אלא היוצא מן הזיתים ומן ענבים. דהא דרבי רחמנא בהו תביא בגמ' מפ' לה:

ואין מטמא משום משקה וכו'. הא נמי ר' יהושע קתני לה כדלעיל:

ואין מקריבין ע"ג המזבח אלא היוצא מן הזיתים שמן זית למנחות ויין ענבים לנסכים:

עוקצי תאנים וכו'. בעוקצין פ"ק תנן עוקצי תאנים וגרוגרות והכליסין והחרובין הרי אלו מטמאים ומיטמאים ומיצטרפין ופי' הרמב"ם ז"ל שם כליסין מין תאנים ובערוך גרס כאן בליסין וכתב רבנו מאיר דגרס הכא והלובסין כי ההיא דלקמן פ"ב דמעשרות דתנן היה עושה בלובסין לא יאכל בבנות שוח והם מין תאנים. והעוקץ הוא העץ שתלוי בו הפרי ויש בו קצת מתיקות, ומפ' בגמרא במובלעות באוכל דהיינו מן הקשר ולפנים. וכ' רמב"ש ז"ל דמשום עוקצי חרובין הוא דאיצטריך שהיוצא חוץ לעומת האוכל הוא קשה ואפילו הניית מציצה אין בו. ואינו כן דלכך דקדק במובלעות באוכל כלומר שנידונין כאוכל שיש בהן קצת טעם. ולכך פירשתי מן הקשר ולפנים דהיינו לצד האוכל דכל אלו לצד האוכל משפעין וחזו לאכילה:

ואפילו משזכו בהן בעלים. כלומר שקרא להן שם בעודן פרי בענין שזכו בהן הכהנים אפ"ה אינו יכול לדרכן ולהביאן משקה:

דרך בכורים. שכבר קרא להן שם קודם דריכה ובא לדרכן ולהביאן משקה ומשמע ליה דמיירי אפילו בשאר פירות:

ומשני דכי קאמר ר' אלעזר דאפילו זכו בהן בעלים לא יביא היינו שלא ליקטן וכו'. וברייתא דרך בכורים מיירי שלקטן משעה ראשונה לכך ומש"ה אהני קרא שם בעודו פרי לעשותן משקין ואההוא רבי רחמנא:

זיתים טהורים ייעשו שמן. דיצהר כתיב גבי תרומה:

טמאים לא ייעשו. דאיכא תקלה ובעינייהו חזו להיסיקא ולא משהי להו אבל אי עביד להו שמן משהי להו ואיכא תקלה:

ענבים טמאות לא יעשו. דודאי איכא תקלה דלא חזו להדלקה ובעינייהו חזו להדלקה. והא דטהורות לא יעשו לקמיה מפרש טעמא:

משמו. של ר' מאיר:

ור' יהושע אומר ייעשו. דסבירא ליה דרמי ליה בכלי מאוס וליכא תקלה כדאיתא בפסחים פרק כל שעה:

ענבים טהורות יעשו. דלמעליותא הוא מעיקרא ענבים והשתא יין ולעילוייא משנינן:

טמאות לא ייעשו. ומשום תקלה ופליג אדר' מאיר בזיתים טמאים וענבים טהורות:

טמאים יעשו. גבי ענבים ולקמיה מפרש טעמא דר' יהודה ופליג אדר' מאיר בזיתים טמאים ובענבים בין טמאות בין טהורות ופליג אדר' יעקב בענבים טמאות:

ור' בענבים טמאות סבירא ליה כר' מאיר ור' יעקב ופליג אדר' יהודה. ובזיתים טמאים סבר כר' מאיר ודלא כר' יעקב ור' יהודה ובענבים טהורות נמי פליג אדר' מאיר:

כל עמא רביין על דר' מאיר בענבים טהורות. דייעשו יין דר' ור' יהודה ור' יעקב סברי הכי דיעשו חשובות לאוכל מן המשקה. דאין עלולין לקבל טומאה וכשהן משקה עלולין:

כל עמא רביין על דר' יהודה בענבים טמאות שלא ייעשו. דר' ור' יעקב ור"מ אמרי דלא יעשו:

מן החרצנים ומן הזגים. דחזו להיסיקא טפי מענבים:

היך עבדין עובדא. דשקולים הן ולא איפשיטא. ופסק הרמב"ם ז"ל דזיתים טמאים וענבים טמאים דורכן פחות מכביצה והכי אמרי' בפ' כל שעה:

במובלעות באוכל. אבל בעוקץ שחוץ לאוכל מותרין לזרים:

כל דתרומות ודטהרות. כל מימרות של ר' זעירא במס' תרומות ובמס' טהרות הן בש"ר אלעזר:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה