אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

האילם שומע ואינו מדבר. דכתיב וכאלם לא יפתח פיו הכי מפ' לעיל ובפ"ק דחגיגה ובפ' מי שאחזו. ובגמ' מפ' טעמא דהני חמשה אמאי פסילי לכתחלה:

שאין יכולין לתרום מן המובחר. ובתרומה בעינן שיתרום מן היפה דכתיב כל חלב תירוש וכל חלב יצהר ובתרומה משתעי קרא:

האילם. מפני הברכה שצריך לברך כשמפריש תרומה אקב"ו להפריש תרומה כדתניא בתוספתא ובפ' הרואה בברכות ירושלמית:

והערום. אינו יכול לברך כדתניא בברכות פ' מי שמתו משום ולא יראה בך ערות דבר ואסור להתפלל ולקרות ק"ש:

ובעל קרי. נמי אסור כדתנן בפ' מי שמתו בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך. והך מתני' מיתניא קמי דבטלו לטבילותא אבל השתא דבטלוה לטבילותא כדאיתא התם בפ' מי שמתו מברך. וזהו טעמו של הרמב"ם ז"ל כשכתב בפ"ד הך מתני' לא מנה בעל קרי, וכ' במקומו חרש המדבר ואינו שומע ויפה דקדק:

הסומא והשכור. אין להן דעת להבחין בין טוב לרע:

אין תורמין. תרומה גדולה גדולה כדמפ' טעמא בגמ' שמצוה לעשות מאומד כדי שיתרום בעין יפה:

אבל תורם הוא את המדוד. בגמ' מפ' ליה:

בסל ובקופה. שהם של מדה והרואה אומר במדה הוא תורם:

אבל תורם בהן חציין או שלישיתן. דכיון דאין ממלא אותן ליכא למיגזר:

שחצייה מדה. כגון שיש רושם שם ויודע כמה מחזקת עד שם ואין תורמין במדה כדאמרן:

תמן אמרין כל שאינו יכול לדבר בפני המלך. הוא דקרוי שכור ולא יצא. והכי איתא בגמ' דילן בעירובין פ' הדר והתם מפ' דהוי פיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה:

שכור. כגון זה שאין יכול לדבר בפני המלך:

מהו שיברך. ברכת המזון:

ושבעת וברכת. ואמרינן בפ' ג' שאכלו ושבעת זו שתייה ורבי ליה קרא שיברך ברכת המזון:

מדומדם. לשון דומם שאינו יכול לדבר:

לא צורכא דלא מהו שיקרא ק"ש. לא צורכא דא אלא מהו שיקרא ק"ש. בין לקרות בין לברך דגבי שכור אפילו לברך ברכת המזון אסור לכתחלה:

תמן תנינן. בפ' המפריש:

והשוקל משובח משלשתן. התם מפ' ממי שמפריש באומד וממי שמונה וממי שמודד:

כאן בתרומה גדולה. מתני' דהכא בתרומה גדולה שמצוה וחובה לתרום מן המוקף ויתרום כמו שירצה את רצונו בעין יפה:

כאן בתרומת מעשר. מתני' דהתם בתרומת מעשר שאין חיוב עליה לתרמה מן המוקף:

ותניא אבא אלעזר בן גומל אומר וכו'. כלומר וכ"ת אי מתני' דהתם בתרומת מעשר היא היכי הויא תרומה מאומד ואפילו בדיעבד והא כתיב מעשר מן המעשר ומדידה בעי משו"ה קאמר הא איכא אבא אלעזר בן גומל דסבר דאין תורמין תרומת מעשר אלא מאומד וכי פליגי רבנן עליה לכתחלה אבל בדיעבד מודו ליה. והק' רבנו שמשון ז"ל והיכי שרי לעשות מאומד בתרומת מעשר להאי תנא והא מרבה במעשרות הוי ותנן דמעשרותיו מקולקלין ותירץ היינו כשמרבה במתכוין אבל כשמתכוון ללמוד יפה לא חשיב מרבה. עוד כ' הרב ז"ל דלא ס"ל להאי תנא מרבה במעשרות אלא במעשר עני ומ"ש דהנהו לא איתקוש אבל מעשר ראשון דקרוי תרומה דכתיב כי את מעשר בני ישרא'. אשר ירימו לה' תרומה ותרומה גדולה ותרומת מעשר בכולהו מצוה להרבות:

והתנינן אבל תורם הוא את המדוד. ומשמע דקשיא ארישא:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה