אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים· רבי שלמה סירליאו

פרק ז · הלכה א

פרק ז

בין שקלים לנדבה. בין שופר שקלים לשופר נדבה כדתנן לעיל ובגמ' פריך בין שקלים לנדבה בין שקלים לקינין מיבעי ליה דסדר השופרות בשורה היו עומדין ושופרות נדבה לבסוף הן שנויים בסידרא דמתני' ומשני לה:

מחצה על מחצה נדבה. בגמרא מפרש טעמא:

מחצה על מחצה עולה. בגמרא מפרש טעמא וסתם לן תנא הכא כרבנן דס"ל דקינין א' חטאת וא' עולה וגוזלי עולה כולן עולות ומש"ה תני במחצה על מחצה עולה דאי כר' יהודה הא קינין נמי כולן עולה נינהו ומאי קמ"ל ומש"ה כי מספקא לן בהני מעות אי דקינין אי דעולה פריך בגמרא ויש חטאת קריבה עולה כלומר היכי קרבי עולה וליחוש דקינין נינהו ואיכא דמי חטאת בהו ודם חטאת העוף קרב למטה ודם עולת העוף למעלה ואם שנה פסול כדתנן במס' קינין:

מחצה על מחצה לבונה. משום דלבונה היא עצמה קרבן ועצים מכשירי קרבן ובגמרא פריך דאמאי לא תני בין גוזלי עולה לעצים ובין לבונה לזהב ומייתי לה בזה הכלל:

בין חולין למעשר שני. מי שמצא מעות בביתו בין מעות של חולין למעות מעשר שני שיש לו:

לא צורכא דלא בין שקלים לקינין. פירוש לא צורכא דא אלא ובלעו האלפין וכתבום תיבה אחת והכי פירושו לא נצרכא אלא בין שקלים לקינין כלומר לא היה צריך להשמיענו הדין אלא בין שקלים לקינין כסדר שהן שנויים במשנה בפירקין דלעיל והתם משמע דסמוך לשופר תקלין אתי שופר קינין דשופרות נדבה לבסוף הן שנויים והראב"ד ז"ל פירש בין שקלים לנדבה מחצה על מחצה לא צריכא למשאל דמתניתין היא אלא בין שקלים לקינין אם נמצאו מעות מחצה על מחצה מה נאמר עליהן ע"כ ואין פירושו נכון אבל מ"מ אתה למד מדבריו פירוש לא צורכא דלא שפירושו לא צורכא דא אלא כדברי:

כמין כוכלייס היו עשויין. כמין תכשיט עגול שקורין כוכליאר ובלשון ירושלמי כוכלייס דאמרינן בפ' בראשונה גבי פייס ויושבין כמין כוכליאר ובירושלמי אמרינן עלה כמין כוכלייס וכצורה הזאת* נדבה סמוך לשקלים והראב"ד ז"ל גריס כמין קלבוס כי ההוא דמס' שבת וגירסת ספרינו היא מחוורת:

לא צורכא דלא וכו' יפלו לשקלים. כיון דתנא אתי לאחמורי כשהוא מחצה על מחצה כדתנן במתניתין לא היה צריך לומר יפלו לנדבה אלא דיפלו לשקלים מיבעי ליה דקדושה דעדיפא היא דהא שקלים חדשים לעולת צבור אזלי:

על ידי שהנדבה מרובה. ואזלינן בתר רובא ולעולת קיץ אזלי:

שמא יפלו לשיירי לשכה. ואזלי לחומת העיר וקי"ל כרבנן דאמרי אין מועלין בשיירים ומש"ה אזלא לנדבה דעולת קיץ למזבח הוא:

מחצה על מחצה כמי שמת. וא"ר אסי דכשמת יפלו לנדבה דדמי למעות סתומין דנזיר כדפרישית פרק מצרפין:

מותר עשירית האיפה שלו. של כה"ג ומייתי לה הכא משום דכולהו רב אסי קאמר לה:

ור' אלעזר אמר יפלו לנדבה. דמותר חטאת מיקרי כדפרישית לה פ' מצרפין ופי"ג שופרות ומותר חטאת הוי לקיץ כמו שדרש יהוידע הכהן כדתנן לעיל פי"ג שופרות:

ויש חטאת קריבה לעולה. פירשתי במשנתינו:

תנאי ב"ד הוא. ולב ב"ד מתנה כן ולכך הוי עולות קיץ:

האשה הזאת במה היא מתכפרת. שתוכל לאכול בקדשים דאפשר דדמי חטאת מעורבין בהן ולעיל פי"ג שופרות אמרינן דיכולה לאכול בקדשים למחרת דאין הכהן מתעצל להקריב מעות שבשופרות:

את האובדות. כגון פרחו הקינין או שנפלו המעות ונמצאו מחצה על מחצה שהולכין לעולת קיץ כדתנן במתניתין:

ואת הפסולות. כגון אם נפסל העוף אחר לקיחתו וכבר קרא שם הכהן עליו ונטרף או שנמלק שלא כהלכתו המספק את הקינין מספק את כולן עד שיעלה כהלכתו ע"ג המזבח כדאמרינן בפ' התרומה גבי סלת דאם התליעה וכו' עד שיהא המזבח מתרצה והב"ד שהן ממונין על הקינין לוקחין קינין כמו אותן מעות אבודין או קינין פסולות ומקריבין א' לחטאת וא' לעולה ואותה חטאת אינה נאכלת דדילמא לא הוו משופר הקינין אלא משופר גוזלי עולה ואותו שנטרף דילמא עולה הוא דהוי והקשה הרא"ש ז"ל דמה חטא העני הצייד ותירץ דכיון דמקבל מעות מן הגזבר להספיק קינין כל השנה תנאי ב"ד עליה לספק לפי שמשתכרין בשל הקדש ע"כ:

לא צורכא דלא בין עולה לעצים. לא מיבעיא לן בבבי דהני שופרות אלא דלא תני בין גוזלי עולה לעצים קרוב לעצים עצים קרוב לעולה עולה מחצה על מחצה עולה דזו קרבן וזו מכשירי קרבן:

ובין לבונה לזהב. ומיבעי לן נמי אמאי לא תני בין לבונה לזהב והכי הוי ליה למיתני קרוב ללבונה לבונה קרוב לזהב זהב מחצה על מחצה לבונה דזו קרבן דהא מתנדב אדם לבונה וזו צפוי לקדש הקדשים ואיכא מ"ד דממותר תרומה אתיא ולפי פרש"י ז"ל דהיינו כפורי זהב איכא מ"ד נמי דממותר תרומה קא אתי:

ומשני הא תנינא בסופא הולכין אחר קרוב וכו'. ובהאי כללא סגיא ליה והשתא נמי ניחא אמאי לא תני בין תקלין חדתין לתקלין עתיקין היכי דיינינן דכיון דלחומרא אזלינן בתר תקלין חדתין שדינן ליה דאזלי לעולות וחטאות מה שאין כן בעתיקין דאזלי לחומת העיר וכן האי דלא תני בין עתיקין לקינין דודאי בתר קינין שדינן ליה דהוו עולות וחטאות ואותו חטאת אינו נאכל כדלעיל וכן ניחא הא דלא תני בין זהב לנדבה דמחצה על מחצה ודאי בתר חמור שדינן ליה דהיינו לנדבה דכולה כליל ועוד דנדבה מרובה ובתר רובא שדינן ליה כדאמרינן לעיל גבי תקלין חדתין ונדבה וליכא ספיקא אלא בין שכן לשכן אבל לא בדלוג דכיון דכמין כוכלייס עשויין וכדאמרן, ואם היה באמצע שהוא ספק לכולן פשיטא נדבה ונפש כי תקריב קרבן מנחה מלמד שהיחיד מתנדב לבונה דלא בהר הבית קדש. כיון דהיכי דמספקא לן אזלינן לחומרא לא היה צריך לשנות אלא דבהר הבית קדש דדילמא מן הגזבר נפל בלכתו לקנות הקרבנות:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה