אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה· רבי שלמה סירליאו

פרק ז · הלכה ד

הלכה ג

המדל בגפנים. מפ' במ"ק פ"ק מדל שלופי שכורת מהן ענפים עם האשכולות להקל מעל הגפן והלחות העולה לה מן הארץ תתפזר בגזע ותתעבה וותר ולא תוציא כל כחה באשכולות:

כך הוא מדל בשל עניים. יכול לכרות עוללות של עניים גם כן כדרך שכורת האשכולות:

אינו רשאי בשל עניים. בגמ' מפ' פלוגתייהו:

אסור ליגע בהן. באשכולות שהמוכר רוצה לכרתן לשיתעבו אשכולותיו ואסור שהרי גוזל לוקח שלא יעלו:

הכל מודים בשותף. דטיבותא דמדל לגבי דחבריה כמו לגבי דידיה היא:

עבד ליה כשותף. דהא עניים רחמנא זכי להו בכרם חלקן ושותפים נינהו עם בעל הבית וטיבותא דגפן לגבי כולהו הוי:

חייב לשלם. כשאכלן בפשיעה וכמ"ד פשיעה בבעלים חייב:

תמן הוא אומר בין כך ובין כך וכו'. בפ' גדיש במתני' דאין מגלגלין בטופח:

בין כך ובין כך. בין הזיקו של עני מרובה בין של בעל הבית מרובה מניח הלקט והפאה על גדר של השדה כדי שיקחום העניים והוא ירביץ שדהו ולא יזיק להן ולא יזיקו לו משמע דחייש להפסידן של עניים והכא לא חייש:

מעבן. לגזעי הגפנים:

הן עושות יותר לשנה הבאה. וטיבותא היא לעניים שגדל חלקו בעוללות יותר:

מכיון שהוא מרביצה וכו'. ואמאי חייש התם:

לזורעה ירק ולהבריחה מן העניים. דירק פטור מן הפאה ומן הלקט ומן השכחה דהן מתנות עניים:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה