פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי שלמה סירליאו
פרק ג · הלכה ב
מצא קציצות. תאנים שקוצצין אותן באיזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבשן:
בדרך. דהא ידע דעוברי דרכים יטלום ומעיקרא מייאש:
ואפילו בצד שדה קציצות. שדה ששוטחין בה קציצות דידע דמהנהו נינהו:
הנוטה לדרך. בגמ' מפ' דוקא לדרך משום דידוע דעוברי דרכים יטלום מה שאין כן כשנוטה לשדה חברו:
מותרות משום גזל. וטעמא דקציצות אגב דחשיבי ממשמש בהו וידע מיד. תאנה נמי מידע ידיע דנתרא ועם נפילתה נמאסת ומפקר לה:
ופטורות מן המעשר. כדין הפקר דהפקר פטור מן המעשרות:
בזיתים ובחרובין אסורין. מפ' בגמ' והוא שיהו הזיתים תחת אילן הזית וחרובין תחת החרוב ומשום דלא עבידי דנתרי ליכא למימר ידע ומייאש ואע"ג דלכי ידע מייאש לא הוי יאוש דקי"ל כאביי דאמר בפ' אלו מציאות יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש וזיתים תחת חרובין פטורין דמן עוברי דרכים נפלו שם ויאוש הוי:
אם דרסו רוב בני אדם חייב. דסתמא מן הדרוסות דהוא דבר גמור:
פלחי דבלה. לאחר שנדרסו בעיגול מחלקין העיגולים לכמה פלחים ויש בפלח א' הרבה תאנים דבוקות זו בזו:
שהן מדבר גמור. שנגמרה מלאכתן למעשר:
עד שלא כינסן בראש הגג. ששטוחין שם לייבש ולא נגמרה מלאכתן דעדיין לא כינסן בענין שלא נטבלו דאין נטבלין עד שיעמיד מהן ערימה כדתנן בפ"ק:
כינסן. לשון כינוס כמו כונס כנד:
מוריד מהן לבהמה. דהויא אכילתה עראי כדתנן במס' פאה מאכיל לבהמה לחיה ולעופות עד שימרח דאילו אכילת קבע אסירא. והא דתני בהמה ולא תני אדם בגמ' מפ':
שהוא מחזיר את המותר. לגג וכל היכא דמותרו חוזר למקומו הראשון חשיב עראי כדאיתא לקמן פרק הכובש ובס"פ המביא כדי יין:
ולא בבתים הן נדרסות. ומתני' במצא בדרך בשדה עסקינן דאילו מצאה בבית אסורה משום גזל וכיון דאין דרך לדרסן אלא בבית אפילו דרסו רובא נמי נימא כיון דאינה מוחזקת בדרוסה היא לימרו דלאו מדבר גמור הן ואמאי חייבין:
שרוב דורסין בשדות. וכיון דרוב גרוגרות דורסין בשדה וזו בשדה מצאה מן הדרוסות היא:
אם דרוסה היא אם אינה דרוסה. כלומר ואמאי קתני אם דרסו רוב בני אדם חייב ואם אינה דרוסה לעולם פטור: ומשני דבנן דרוסה היא ובין אינה דרוסה לא הויא הוכחה:
שהיא פוקעת. קופצת כמו גחלת שפקעה מעל גבי המזבח אברים שפקעו שאלטאר בלע"ז:
במקום שאין רוב דורסין בשדות. הילכך פלחים כיון דאית בהו דבר גמור וספק ראיית פני הבית נטבלו, דאי רוב דורסין בבתים לא בעינן טעמא דדבר גמור דתיפוק ליה דראו פני הבית:
מצטרפין. ואינו חייב לעשר ובטלי להו מיעוטא דדורסין בבית:
להיות אוכל בשוק. והוא נמי אי בעי מצי אכיל לרבנן אבל תלמיד חכם אין דרכו לאכול בשוק ואפילו פירות:
חמתיה רבי מאיר. ראהו רבי מאיר:
וביטל גרמיה. וביטל עצמו: