אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ד · הלכה א

פרק ד

שעשו שני קבין. קב כל אחת שאין בקב שיעור עיסה דשיעור עיסה ז' לוגין וחומש לוג:

ונגעו זה בזה. ואפילו בנשיכה והוא דנשכו מאליהן ואפילו הן ממין אחד כדמפ' מתני' וחטים עם כוסמין או שעורים עם שבולת שועל או שעורים עם שיפון או שעורים עם כוסמין פטורין כדמפ' טעמא בגמ' דסתם ב' נשים דמקפידות וסופן לחלק הילכך לא חשיב חיבור:

ובזמן שהם של אשה אחת. דסתמא אינה מקפדת:

מין במינו חייב. ובנשיכת העיסה:

שלא במינו פטור. בנשוך אבל בבלול הא אסיקנא בפ"ק דכל ה' מינין מצטרפין זה עם זה:

שאר המינין מצטרפין. בגמ' מפ' מהו שיירתה כלומר מה הן השירים הללו דשייר ת"ק דפליג ר' יוחנן בן נורי בהו דהא לא מיירי ת"ק אלא בחטים ושעורים דשעורים אין מצטרפין עם החטים וחטים אין מצטרפין אלא עם הכוסמין אבל שאר כלהו מצטרפין וא"כ היינו ר' יוחנן בן נורי ובמאי פליג ומשני לה דת"ק ה"ק דחטים אב ותולדותיו היינו כוסמין ושיפון והיינו דמצטרפין עם כוסמין וכי קתני ואינו מצטרף עם חטים גופייהו ולא עם שעורים אלא עם תולדותיו דוקא דחטים חמירי דשעורים קילי דמצטרפי אב ותולדותיו עם תולדת חטים אבל פשיטא דאינו מצטרף עם חטים גופייהו ואפילו תולדיו עם חטים גופייהו וכי קתני השעורים ותולדתו ומודי דהאי תולדה דהיינו שבולת שועל לא מצטרפא עם החטים עצמן כדאיתא בגמ' וכ"ש חטים גופייהו עם שעורים גופייהו ומודי ת"ק דשעורים ושבולת שועל מצטרפי עם כוסמין ושיפון דכוסמין לאו חטים גמורין חשיבי דתולדה עם תולדה הוי דהא דאמרינן דתולדת חטים כחטים דמו היינו לגבי חטים לקולא להצטרף עם החטים עצמן אבל לא לחומרא לו' דכי היכי דחטים לא מצטרפי עם שעורי' תולדתן וכן תולדתן דשעורי' עם החטי' אסור ה"נ תולדת חטים לא מצטרפי עם תולדת שעורים הא ליתא דתנן השעורים מצטרפין עם הכל ואין תימר דלא מצטרפי שעורים אלא עם שבולת שועל מאי עם הכל אלא ודאי כדאמרן ועלה פליג ר' יוחנן ואמר ליה לת"ק דדוקא אבות זה עם זה שמנו חכמים ולא תולדות וכי היכי דאתה מודי דשעורים מצטרפים עם תולדת חטים ה"נ חטים מצטרפי עם תולדת שעורים וכ"ש שבולת שועל מצטרף עם החטים וכ"ש עם תולדותיו דהיינו עם כוסמין ושיפון ואין צריך לומר שעורים גופייהו דמצטרפין עם תולדת חטים, כללא דמילתא לת"ק חטים גופייהו אין מצטרפין לא עם שעורים ולא עם תולדותם אלא עם תולדותן דחטים דהיינו כוסמין ושיפון ולא שעורים ותולדתם עם חטים דוקא אבל תולדת חטים שרי ור' יוחנן בן נורי פליג דכי היכי דשעורים עם תולדה דחטים שרי ה"נ חטים דהוא אב עם תולדה דאב עם אב לחוד הוא דלא מצטרפי:

סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים וכו'. כלומר והיינו טעמא דמתני' ושמעית מינה דאשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים:

שתי נשים וכו'. ופריך אם אינה מקפדת למה היא עושה בשני מקומות:

ומשני בשאין לה מקום. שמחזיק כל מה שרוצה ללוש ולכך לשה במקום אחד:

נקי וקיבר. עיסה של נקי ועיסה של קיבר מידיינא' בלע"ז סתמא מקפדת:

שתי דעות עשו אותן כשתי נשים ואפילו רוצות. שאם אינן קרובות זה לזה אפילו רוצות בחיבור כיון דלשה זו לעצמה וזו לעצמה ואין להם איקרובי דעתא בודאי מקפדת חד מנייהו והא דרוצות היינו משום שמתביישות זו מזו וכי אמר ר' יוחנן דשתי נשים שאין מקפידות דמהני להו נשיכה לחבר היינו דוקא דאית להו איקרובי דעתא:

דתנינן תמן. פ"ב דמס' טבול יום והכי תנן התם בשר הקדש שקרם עליה הקיפה ונגע טבול יום בקיפה חתיכות מותרות נגע בחתיכה חתיכה וכל העולה נעשה חיבור, וה"פ שקרם עליו הקיפה מפ' בהעור והרוטב מאי קיפה פרמא והיינו פידורי בשר ותבלין שנשארו בשולי הקערה ונקרש וקתני דאם נגע טבול יום בקיפה לא נפסל דהא אינו עולה עמו אבל נגע בחתיכות הבשר כל העולה עם הבשר נפסל וחשיב חיבור ואע"ג דכי מחממין הקיפה באור מתפרר:

הא שאר כל הקיפה חיבור. ארישא דייק דקתני נגע טבול יום בקיפה חתיכות מותרות חתיכות הוא דלא הוו חיבור עם הקיפה הא שאר כל הקיפה הוי חיבור ומי התבשיל לא שייך בהו דינא דמשקין:

ואין סופו לחתכו. בתמיה דהא מחממו באור ומתפשר ואילו גבי חלה קאמר ר' יוחנן לעיל פ"ק העושה עיסה ע"מ לחלקה בצק פטורה מן החלה:

אם אומר את וכו'. היינו כרבנין אם תפרש כן דברי ת"ק א"ש דפליג ר' יוחנן בן נורי ואמר דשאר מינין וכו' כדפרישית במכילתין דאמרי הכי ואיכא תנא בפ' כל שעה דאמר דשבולת שועל ושיפון תרוייהו מין שעורים ולדידיה חטים אין מצטרפין אלא בהדי כוסמין לחוד וכן שעורים ותולדתם דהיינו כוסמין ושבולת שועל אין מצטרפין עם חטים גופייהו ובמתני' פירשתי:

אית תנאי תני כל המינין וכו'. דאית תנא דתני בדר' יוחנן בן נורי כל המינין ואפילו חטים כדאיתא לעיל פ"ק:

מה בין נשוך מה בין בלול. וכי אין לו שום חילוק בין בלול לנשוך בתמיה:

ומשני כשחלקן והוסיף עליהן נישוכין חייבין בלולין פטורין, כלומר קב חטים וקב שעורים שנשכו וחלקן והוסיף על קב חטים רובע חטים ועל קב שעורים רובע שעורים דהוה אמינא דנשוך הוי חיבור לכל דבר הרי אע"ג דנתחייבו בחלה גלי דעתיה דקפיד על חיבורן וחלקן ומה שהוסיף פטור כדאמרינן לעיל פ' אוכלין עראי שני ישראלים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר היה להם שעת חובה ונפטרו דנראה דקפדי על חיבורן ואשמעינן דבענין זה יש חילוק בין נשוך ובין בלול דאע"ג דשניהן חיבור לחייב בחלה מיהו סבר האי תנא ברא דנשוך מין בשאינו מינו הוי חיבור להחמיר גם כשחלק דנשוך תורה כר' יוחנן אבל אינו חיובן חיוב עצמי אלא בעודן נישוכין דוקא אבל כי חלקן לא נתבטל מהן חיוב כיון דלא חל לגמרי הילכך נישוכין וחלקן והוסיף חייבין אבל בלולין וחלקן והוסיף פטורין דגלי דעתיה דלא ניחא ליה לחיובי בהו בנשיכה אלא בבלול ולא מחייבי כדאמרינן בעלמא בנפילה ניחא ליה דליקני בתקנתא דרבנן לא ניחא ליה דליקני הילכך לא קנה, ומצאתי שפי' כן ר"י ז"ל והוכיח כן ממקום שהוכחתי, והקשה רבינו שמשון ז"ל מיהו תימה כשהוסיף עליה שכבר נתחייב למה לא יצטרף לחייב את התוספת כמו שפירשנו בפרקין דלעיל גבי שאור שנטל מעיסה שלא הורמה חלתה ונתנתו לתוך עיסה שהורמה חלתה כדמפ' בתוספתא שמביא קמח ממקום אחר ומצטרף לחמשה רבעים לחייב עליו לפי חשבון ת"ל דהכא מיירי בשהפריש חלתו ואח"כ הוסיף וכן ההיא דשני ישראלים שעשו שני קבין כשהפרישו חלה מיירי עכ"ד, ואינן נכונים דהא ישראלים דומיא דשני גוים תני לה ובעודן גוים לא הפרישו אלא כשעשו ע"מ לחלק מיירי ופטורין כר' יוחנן דר' יוחנן מריה דהך תלמודא הוא ומה שמביא ראיה מן התוספתא איני שומע לו דבגמ' לא מייתינן לה אלא מביא ד' רובעין ומשיך וא"כ הכא שאני מההיא דמתני' דשאור דנטבל הנשאר במקומו טבול לגמרי וטובל במקום שנתערבה וכיון דנטבל מצטרף טבל בהדי טבל כדפרישנא אבל הכא כי הוה חזי לחיובא חלקו ונפטר שכבר כ' הרשב"א ז"ל השותפות בעיסה חייבת היינו שעשו עיסה בשותפות ולאפותה בשותפות וא"כ כשקודם אפייה חלקו ואפאו שלא נשאר במקום הראשון חיובא ובצק שחלקו הוא דהוי ואפילו לפי דברי התוספתא דמייתי קמח היינו דברי ר' זעירא דאמר אפילו ד' רובעין דלא נטבלו במקומן והוה שאור שנטבל טובלן והיינו משום דשאור טבל גמור הוא ומטעם נשוך מחבר לאלו הד' שלא נתחייבו עמו אבל הכא לא הראשון ולא האחרון הוי טבל:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה