אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

עד שלא גילגלה ופדאתה חייבת. דהא נגמרה ברשות הדיוט וכ"ש אם הקדישתה אחר שגלגלה דחייבת דאפילו עירב בה תרומה חייבת כדלעיל:

וגלגלה הגזבר ואח"כ פדאתה פטורה. דעריסותיכם כתיב ולא עיסת גוי ולא עיסת הקדש:

שלא באו לעונת המעשרות ובגמ' מפ' דמתני' דהכא היינו במירוח שהקדישן קודם מירוח וקודם שנגמרה מלאכתן למעשר הוא דקאמר:

משבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין. אם הקדישן אחר שנגמרה מלאכתן ופדאן חייבין דהא חל עליהן החיוב קודם הקדש:

ולמה תניתה תרין זימנין. דהך מתני' דכיוצא בו היא שנויה כאן ובמס' פאה פ' הפאה ניתנת:

בחלה למירוח. מתני' דחלה דקתני בה משבאו לעונת המעשרות נגמרה מלאכתן במירוח הוא דמיירי ודמס' פאה היינו עונת דמעשרו' כמשמעה דהיינו הבאת שליש. ונ"ל דמתני' דהכא פרשינן לה גבי מרוח דומיא דחלה עיסה דבתר גלגול הוא דמחייבא:

ומתני' דר"ע היא. מתני' דקתני משבאו לעונת המעשרות הקדישן חייבין במעשרות ומשמע ואפילו הוסיפו טובא ביד הקדש חייבין ואין לחוש לגידולי הקדש דבתר שליש קמא אזלינן:

דאיתפלגון. פ' בתרא דמעשרות:

התוספת פטור. אפילו התוספת פטור דבתר שליש קמא אזלינן וגמר פירא מיקרי כיון דגדל שליש ביד גוי:

התוספת חייב. דע"כ לא פליגי רבנן עליה דר' במתני' דמעשרות אלא בסוריא אבל בארץ מודו ליה:

מאי כדון. מאי הוי עלה מתני' מאן קתני לה:

כר"ע ובמירוח. דאפילו שגדל שני שלישין אחר שהוקדש ופדאן חייב כיון דגדל שליש מקמי דאקדיש אלא דבעי שהמירוח יהא ביד הדיוט ובכה"ג מיחייבי כלהו גידולין דאילו מירוח הקדש פוטר ואפי' כלהו גידולין ביד הדיוט כדאיתא בפ' ר' ישמעאל דמנחות ולרבנן חיישי לגידולין בתראי וכיון דגדלי ברשות הקדש, ובפ' הפאה ניתנת הארכתי:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה