פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו
פרק ה · הלכה ז
טבל משני מקומות. ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:
אלא לצורך. כגון שנתערב נקונה חולין מועטין בטבל מרובה שאין תקנה לטבל אלא א"כ יעשר עליו ממקום אחר:
שנתערב טבלו בחולין. כלומר וחולין כשיעור טבלו ואין לו תקנה כיון דאין מוכרין טבל אלא לחבר ואי חולין הוו רובא על הטבל פלוגתא דאמוראי היא בפ' אוכלין עראי במס' חלה ובתרומות פ' המפריש אם בעל ברוב ורבנו שמשון ז"ל כתב דאם החולין המתוקנין מרובין מן הטבל לא מיחייבי במעשר אלא מדרבנן כדמוכח ההיא דר"ש שזורי בהקומץ רבא ולקמן מייתי לה: