אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו

פרק ח · הלכה ח

הלכה ז

בא להם יין אחר המזון. ובימות החול:

מברך על היין. תחילה מפ' בגמ' דמיירי דמזון שאכלו הוא בן ברכה קטנה כגון שאכלו ירק מבושל והוא מזונן או קיטנית והוא מזונן דברכה אחרונה של מזונן הוא בורא נפשות וחיישין ב"ש דילמא שתי מקמי דבריך בורא פרי הגפן ואותו כוס לברכת המזון הוא דטעונה כוס ומשום הכי מברך ברישא בורא פרי הגפן:

עונין אמן אחר ישראל המברך. ואפילו לא שמע כלל אבל לא אחר כותי שמא ברך להר גריזים:

ע"י שהוא בן ברכה קטנה. ק' ליה לר' בא אמאי אמרי ב"ש יין קודם דהא ב"ש סברי לעיל דמברך על היום תחלה דכבר קדש היום והכא נמי הרי אכל תחלה ולהכי מוקי לה שלא אכל אלא ירק או קיטנית שברכתו אחרונה בנ"ר שאינו אוכל פת באותה סעודה ומתוך שהיא ברכה קטנה טעי אטו אם אוכל פירות באותה סעודה וגמר לאכול פרי אחד ומברך בנ"ר ויש לו יין שותה יין ואינו מברך בפ"ה אם ברך בתחלה אבל לעולם היכא דליכא שכחה מודו ב"ש דברכת המזון קודמת כדאיתא לעיל בריש פרקין:

ברם הכא ע"י שהוא וכו'. טעות סופרים הוא ולא גר' ליה הכא ובריש פרקין מקומו:

בלא אכל עמהם כזית. דהך ענייה לאו להוציא עצמו הוא דהא לא מחייב אלא משום דאמרינן לקמן עונה אדם אמן אפילו לא אכל ואשמעונן מתני' אע"פ שלא שמע אלא שרואה אחר עונה עונה אמן:

והוא שענה ראשי פרקים. כי אמרי בהלל שמע ולא ענה יצא ובלבד שעונה ראשי פרקים דאמרינן בפ' לולב הגזול מצוה לענות ראשי פרקים:

הללויה הללו עבדי ה'. ראש המזמור וכן כל ראש מזמור ולמעוטי הפסקות שמפסיקין כגון מה אשיב לה' שאינו ראש מזמור:

אינו אומר נברך שאכלנו אלא א"כ אכל. ואומר ברוך הוא ומבורך שמו לעולם ועד:

אמן יתומה. לקמיה מפרש:

קטופה. שמחסר קריאת הנון שאינה מוציאה בפה שתהא ניכרת:

חטופה. שקורא אות האלף בחטף ולא בפתח. וצריך לומר אמן בקמץ ולשהות בקריאת הנון מעט:

ולא ידע למה הוא ענה. שלא שמע הברכה אלא עונה מפני עניית האחרים:

הדרן עלך אלו דברים

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה