אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו

פרק ו · הלכה ח

הלכה ז

מברך עליהן ג' ברכות. ר"ג לטעמיה דאמר לעיל בפרקין כל שהוא משבעת המינין מברך אחריו ג' ברכות:

ברכה אחת מעין ג'. בגמ' דילן מפורשת:

אפי' אכל שלק. של ירק והוא מזונו שסמך עליו למזון:

לצמאו. מפ' התם למעוטי מאן דחנקיה אומצא או דבר אחר:

בורא נפשות וכו'. לפניו מיירי וכן פרש"י פ"ק דעירובין ופי' הברכה הוא שמברך את השם על שברא גפשות הרבה והדברים שהן חסרים להם כגון פת ובשר ומים לר' טרפון ועוד אנו מודים לך על כל מה שבראת שאף אם לא בראתו לא היו חסרים לו אלא לענג החיים ולהחיותם כגון שקדים ותפוחים וכיוצא בזה ואמרינן בגמ' דילן דהילכתא כמו שנהגו העולם דהיינו שהכל בתחלה ובורא נפשות לבסוף:

במערבה. דהוי שנוי מקום וכ"ש התחיל במערבה דלא חשיבי כל כך ובא לאכול במזרחה דחשיבי כדכתיב וממגד תבואות שמש. ואפי' שהיה דעתו מתחלה לכך שלא כדברי הראב"ד ז"ל דדוקא מפנה לפנה אהני אבל מבית לבית לא ומזרחה לגבי מערבה דמי למבית לבית:

צריך לברך. בורא פרי הגפן:

שנוי יין אין צריך לברך. בורא פרי הגפן אבל הטוב והמטיב בעי ברוכי וכדלקמיה וכך מפורש בערבי פסחים:

מי דקרים. לקמיה מפרש:

חוץ ממי דקרים. שמברך עליהן ברוך שברא מי רפואות:

ולכל מים שהוא צמא להן. לא מברך אלא שהכל:

דוקרין את המרה. שם חולי שנמשך ממרה ירוקה או שחורה:

בין שני דקלים. מפו' בפ' שמונה שרצים אמר רבה בר בר חנה תרתי תלאי איכא במערבא ונפקא עונא דמייא מביניהו כסא קמא מרפי אידך משלשל ואידך כי היכי דעיילי הכי נפקי ופי' רש"י ז"ל תלאי דקלים נטיעות מין תמרים וקרויין כן בלשון ארמי. כסא קמא דשתי מהנהו מיא מרפי' זבל שבמעיים במקצת אידך כוס שני משלשל מאד. היכי דעיילי צלולים הכי נפקי שמנקין מן הרעי כראשונים ע"כ. ונראה דהיינו אותו המעיין שישנו בין דקלים של טבריה דתנן בסוף מכשירין והשותה מי טבריה אע"פ שיוצאין נקיים ופירש בערוך יש בטבריה מים משלשלין אם שותה אותן האדם יוצאין ממנו כמו ששתאן ואעפ"כ אינן מטמאין ואינן מכשירין:

הדרן עלך כיצד מברכין

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה