פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו
פרק ד · הלכה ו
אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. לא תקנוה אלא בצבור. חבר עיר חבורת העיר ולא ביחיד. כמו חבר כהנים:
משמו. של ר' אלעזר בן עזריה:
כל מקום שיש שם חבר עיר. שמתפללין מוסף יחיד פטור ואפילו תוך העיר ופליג את"ק דר' אלעזר בן עזריה דת"ק סבר דוקא יחיד שהוא שלא בחבר עיר כגון רועים וקייצים פטור ור' יהודה סבר אפילו בעיר נמי פטור אבל אם אינו בעיר לכ"ע אינו חייב:
לא צליית דמוספא. לפי שאני בעיר והש"ץ פוטרני:
וצליית. מפני שהצבור לא התפללו ודלא כת"ק וכו':
פליגן. על ר' ביבי וסברי דאין הלכה אלא כת"ק:
ברועים ובקייצים. שהן חוץ לעיר ואין לשם צבור פטורין נינהו:
שאר כל אדם. שהן בעיר ויש להן צבור חייבים ואפילו יחידים. קייצין מיבשי פירות:
ואין חבר עיר בצפורין. בתמיהה דפשיטא דצבור היה שם והתפלל מוסף:
שוק של צפרי כצפרי. מדאמר סתמא דתלמודא מילתיה דר' יוחנן אמרה כן דשאר כל אדם אפילו יחידים והן בעיר חייבין וקמייתי מדהתפלל ר' ינאי יחידי בשוק של צפרי ושוק של צפרי חוץ לצפרי הוה אלא משום דבעיבורה הוה חשיב ליה בתוך העיר. וסוגיא זו חלוף הבבלית ושם פירשו דר' יהודה קא ממעט משיעורא דת"ק דלר' יהודה רועים וקייצים חייבין דשלא בחבר עיר נינהו וכל מקום משמע דלטפויי על פיטורא דת"ק הוא דאתי:
חלוקין על ר' יהודה. בני הישיבות ור' ינאי וחבריו סוברים דחלוקום על ר' יהודה ולית להו אלא כת"ק:
שהה כדי הלוך ד' אמות. שבכך יתחונן דעתו עליו לערוך דבריו בלשון תחנה:
צריך לחדש בה דבר. להורות שלבו מכוון ואינה עליו כמשוי שהתפלל פעם אחרת:
מתפלל עמהן. דתפלת צבור עדיפא והיינו חדוש:
מתחיל וגומר. תפלת שחרית:
תמן תנינן. פ' בתרא דר"ה:
מוציא את הרבים ידי חובתן. ואפילו בקיאין בט' ברכות אם ירצו שלא להתפלל ולסמוך על ש"צ הרשות בידן:
באילין תקיעתא. מפ' התם דוקא הני משום דאוושי ברכות ופי' רש"י ז"ל שהרי כאן ט' וארוכות ומטעות דאין הכל בקיאין בהן אבל אין הלכה בשאר ימות השנה:
תמן. בציפורין:
באילין תקיעתא. במוסף של ר"ה:
אתת צלותא. בא השליח לקרוא להם שהצבור מתפללין:
ולא כבר צלינן. דיוצר ולמוסף אין אנו צריכין דס"ד דיכולין לסמוך על הש"ץ ואע"ג דלא שמע כל התפלה ממנו:
דנחתון מערבייא. כלומר לאו משום דפליגנא עליה דר' יוחנן אלא משום דלא כוינית כלומר אינו יכול לכוין בכל הברכות לשמוע מן ש"ץ וצריך אני להתפלל לעצמי:
ור' הושעיא תני לה בשם חכמים. דמודים חכמים לר"ג בברכות של ר"ה וי"ה ופליגי עלה בברכות של שאר ימות השנה:
מראש התפלה. הוא מאי דיכול לסמוך על ש"צ כששומע התפלה מתחלה ועד סוף:
מתני' אמרה כן סדר ברכות אבות וגבורות וקדושת השם. משנה היא שם וממשנה יתירה קא דייק דלמה לי למתני הכי אלא לאשמועינן פלוגתא דר' יוחנן בן נורי ור' עקיבא דלמר אומר מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע ואומר קדושת היום ותוקע ולמר כולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע ותו לא למאי תנא אבות וגבורות וקדושת השם אלא לאשמועינן דצריך נמי לשמוע מש"ץ מראש התפלה ועד סוף ולא יאמר שבע וישמע השלש מש"ץ אלא כסדרן הוא דשמע להו ואי לא לא נפיק:
הדרן עלך תפלת השחר