פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים· רבי שלמה סירליאו
פרק א · הלכה ח
מן העצרת ועד החג. כדמפרש טעמא בגמ':
מן הפירות שבהרים. דמשובחין הן ואיתקוש כולהו לזיתי שמן מה התם מן המשובחין וכו':
ומעבר לירדן. אמורי שמעבר לירדן דהיינו ארץ סיחון ועוג שהן עמון ומואב וסוריא שגם היא מעבר לירדן אבל עבר הירדן מכשר וכ"ש פרזי וגרגשי דתוך הירדן נינהו וקרא ה"ק ויתן לנו את הארץ דהיינו ארץ שאינו זבת חלב ודבש ועוד נתן לנו ארץ ה' עממים שהיא ארץ זבת חלב ודבש ותרי גווני ארץ קאמר ותנא דמתני' לא דריש ג"ש דאיתא בספרי אלא אית ליה קרא דולהעלותו מן הארץ ההיא דאית ביה תלתא גווני ארץ ומכי כתיב קרא וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני וגו' והשתא אית לן לרבויי ה' עממים דהיינו זבת חלב ודבש וארץ פרזי וגרגשי וארץ עמון ומואב וסוריא ולקמן אקשו ליה לר' יוסי הגלילי מקרא דואומר אעלה אתכם מעני מצרים דאית ביה תרי גווני ארץ לומר נהי דפלגת עלי בסוריא וכיוצא בה מיהו על כרחך על אמורי דהיינו גרגשי ופרזי מיהת אודי לי דכתיב בהאי קרא דאעלה אתכם דהתם כתיבי ששה עמים ואיפשר דהנהו רבנן דמקשו ליה לר' יוסי הגלילי היינו ר' עקיבא ובן ננס דלקמן פ' בתרא מפ' דר"ע ובן ננס סברי דעמון ומואב פסילי להביא בכורים ונ"ל דלדידהו כ"ש סוריא דהא לא כבשה ועוד דעמון ומואב כבשן האמורי והאמורי קרי להו ואפילו הכי פסולין ופשיט דכ"ש סוריא וגבי פרזי וגרגשי לא אשכחן דפליגי ור' יוסי הגלילי מתרץ לההוא קרא דאדרבא ה"ק ארץ אשר היא זבת חלב ודבש ואין כאן אלא האמורי של תוך הארץ וא"כ דווקא חמשה עממים ולא אמורי אלא של תוך הירדן דבעינן זבת חלב ודבש אבל תנא דספרי מודי דעמון ומואב כשרים דהתורה העידה דסיחון ועוג אמורי היה וכבש לעמון ומואב וכמו שכתבתי פ' שלש ארצות בס"ד ודרשא שלו דכל אמורי בכלל וסוריא פסולה ופרזי וגרגשי נמי פסולין ור' יוסי הגלילי נמי דריש לה אלא דסבר דזבת חלב ודבש דקאמר למעוטי הוא ואפילו אמורי דעבר לירדן אימעיט וכ"ש שני עממין וכ"ש סוריא והכי מוכח בגמ' וכך פירש הרמב"ן ז"ל דריה"ג סבר דדוקא חמשה עממים קאמר דג"ש גמיר והאמורי המוזכר שם הוא אותו שבארץ עצמה: לשון ספרי ויתן לו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמור להלן ארץ חמשה עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמור כאן ארץ חמשה עממים ר' יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש ע"כ פי' להלן בפרשת תפילין בפרשת קדש והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע ה' לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש:
מאן דמקדר. שמקדר בהרים מומחה בתחומין ובקי בטבע האדמה. אומר:
דאלין שגרונייא דבישן. סלעים זקופין של מקום שקורין בישן:
מינהון. מאותן י"ו מיל:
אל ארץ זבת חלב ודבש. וקא מפ' אל מקום הכנעני והחתי והאמורי והפרזי והחוי והיבוסי אלמא לאו ה' עממין דוקא קאמר אלא תרי גווני ארץ קאמר:
אשר נתת לי וכו'. בספרי דריש לה ר"ש מהאי קרא ולקמן מפ' מאי בינייהו:
ולא שנטלתי לי מעצמי. מיעט לראובן וגד דשאלו בפיהם ארץ סיחון ועוג דהיינו ערי האמורי ככתוב בפ' מטות דהם לא לקחו במלחמה אלא כל ישראל אבל חצי שבט המנשה הם לקחו חבל הארגוב בחרבם ככתוב בפ' דברים ונובח לכד קנת ומכיר לקח גלעד ושפיר קרא אשר נתת לי ה' דהצילם מידי חרב במלחמה אבל מ"מ עבר הירדן נינהו ולכך נחלק השבט דאלו חציין של השבט היו ולא נטלו מעצמן ולא אימעיטו ומ"ד לפי שאינה ארץ זבת חלב ודבש דהיינו ר' יוסי הגלילי אפילו שלא נטלו מעצמן בפיהן אלא בחרבם אינה ארץ זבת חלב ודבש ואין מביאין:
מאי ביניהון. מה לי למעטן מטעם שאינן זבת חלב ודבש וכו' מה לי מעטן מטעם שנטלו מעצמן כר"ש דדריש הכי בספרי אשר נתת לי ר' שמעון אומר פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך: