פירוש על משנה תורה, הלכות תשובה
פרק ח · הלכה ו
הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש וכו'. ז"ל רמב"ן בשער הגמול ומה שכר ועונש יש לנפשות הצדיקים בג"ע דבר זה עיקרו בתורה ופירושו מדברי סופרים שג"ע מצוי הוא במקום ממקומות הארץ שד' נהרות יוצאין משם כמו שנאמר בבראשית ואנשי המדות עצמם אומרים שג"ע הוא תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר כו' אבל סוד הענין כן שהדברים כפולים כי ג"ע וד' נהרותיו ועץ החיים והדעת וכרובים ולהט החרב כולם כפשוטם ומשמעם כי הם כציורי דבר להבין סוד הענין העמוק במשל כמו שאנו שונין דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא שבהן מראה ההדיוטות כזה ראיתם או כזה ראיתם, כי כן מלאכת הקודש במשכן בשלשה מקומות חצר ואהל ולפנים מן הפרוכת ובמקדש העזרה והיכל ודביר וכל אשר בכל מקום ומקום מן הכלים וציורי הכרובים כולם להבין סודות מעשה עולם העליון והאמצעי והשפל ורמזי ההויות כל המרכבה שם וכן הנבראים ביצירתן בדמות נבראו כמו שאמרו בספר יצירה סימן לדבר ועדים נאמנים עולם שנה נפש. ואדם הראשון מעשה ידיו של הקב"ה מבחר בני אדם היה בתבונה ובדעת והשכינו הקב"ה במבחר המקומות להנאת הגוף וצייר במקום ההוא הנכבד כל מעשה עולם העליון הוא עולם הנשמות בציור גשמי להבין משם יסודי כל נברא גופיי ונפשיי ומלאכיי וכל מה שיש בהשגת כל נברא להשיג מן הבורא יתברך, גם המקום ההוא נכבד מכל מקומות עולם השפל מפני המוצק אשר על ראשו מן העולם האמצעי והעליון ולכן יראו בו מראות האלהים יותר משאר מקומות הארץ כמו שידענו מארץ ישראל וירושלים שהם מקומות נכבדים ומיוחדים לנבואה מפני מוצקם וכל שכן בית המקדש כסא ה' וכענין זה שנאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וגו' הרי תלה נבואתו הבאה עליו מבלי הקדמת כונה במעלת המקום. על כן שוכני ג"ע שהוא מבחר המקומות למדין סודות העליונים בציורי הדברים ורואים מראות אלהים בחברת כבוד העליונים מן המקום ההוא ומשיגין כל מה שיכול הנברא להשיג כלמוד משה רבינו בסיני שנאמר אשר אתה מראה בהר. וכל ההגדות ופרקי דר' אליעזר מוכיחות שג"ע הוא גן ממש בארץ כדאמרינן ברבי אבהו דעייליה אליהו ז"ל לג"ע ומלייה לגלימיה טרפי דאילני וכן מוכח מכמה מקומות. ומה נעמו דברי אבן עזרא שכתב סוד טעם בעץ הדעת. וא"ת כיון שכן הוא ומה שכר יש לנשמה בדבר גשמי, ויש לומר שכבר פירשתי שהענין כפול וזה הגן והעדן התחתונים הם ציורים לסודות העליונים והדברים העליונים הרמוזים באלו ג"כ נקראים גן ועדן שאלו התחתונים מהם תופשים השם הזה, כיצד יש בעליונים השגה הנקראת ברמז גן והשגה למעלה הימנה הנקראת עדן והוא צרור החיים כדאמרינן נפשות הצדיקים גנוזים תחת כסא הכבוד שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. וכן יש במסכת חגיגה ערבות שבו צדק ומשפט וגנזי חיים ושלום וברכה ונשמותיהם של צדיקים ונשמות העתידין להבראות ואופנים וחיות הקודש ושרפים ומלאכי השרת וכסא הכבוד ומלך רם ונשא שוכן עליהם ואמרינן בסוכה ראיתי בני עליה והם מועטים ומפרשים הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה. והבן ההסתכלות הזה כענין שאמרו משה רבינו נסתכל באיספקלריא המאירה וכו' הזכירו לשון ראייה בהסתכלות השכל ועילוי ההבנה. וכן הענין לפי שאמר עד י"ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י"ב חדש גופו בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת, וכן הפירוש כל י"ב חדש עדיין כח הגוף קיים והנשמה נוטה לדעתו ולמעשיו כאשר היתה באמנה אתו בהצטיירות מחשבות גשמיות ואע"פ שעולה לידיעת עולם הנשמות יורדת היא לענין שהיתה כבר, לאחר י"ב חדש נתעלית מדעות גשמיות ולבשה מלכות ונתעטרה בעטרת עוה"ב, ואין ר"ל במה שאמר גופו קיים שיהא גופו קיים ממש כי יש הנשרף לסיד מיד ויש החנוט אשר גופו קיים ימים רבים אלא כמו שפירשתי כן הוא, ובאותן י"ב חדש חלק הנשמה היא בג"ע ומתענגת בעונג העולם העליון בענין נוטה לגשמיות, ואין כוונת רבותינו שיתעדנו הנשמות בפירות הגן ובנהרותיו אלא הכוונה מפני שהוא שער שמים לאור באור החיים כאשר תאמר על העומד בירושלים שנתלבשה נפשו ברוח הקדש ונבואה בחפץ עליון יותר מן העומד בארץ טמאה. ומן ההשגה ההיא אל הנפש במקום ההוא מתעלית לדבקות העולם העליון והשגת העונג הרוחני וזה שאמרו חכז"ל בצדיקים דסלקי ונחתי למתיבתא דרקיעא העלייה ההיא היא השגת הנפש ודבקותה בעליונים והירידה היא השגת מה שישיגו התחתונים כגון הנביאים בחייהם. אבל היות הנפש היא נגדרת במקום אם יתקשה למתחכמים על תורת השם נשיב להם בזה האפשרות ששמנו לפניהם בחוטאי גיהנם וכל דברי רבותינו בענין ג"ע אמת ואמונה ולא דברי הבאי או משל ומליצה אלא דבר אמת חיצון ופנימי מעלה ומעלה מן המעלה וזוכה בו כל צדיק כפי מעלתו כמו שדרשו רבותינו ונחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו. ובאמת כי גן עדן שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחייה והוא מה שאמרו חכמים עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בג"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע והוא יושב וכל אחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה. ושכר עונג זה עתיד להיות בזמן התחיה. והראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית כלומר שיגיעו אנשי העולם ההוא למעלת משה רבינו שנתעלה נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקדש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין הגופיי כאשר יעשו שאר הנביאים בהתבטל הגוף והתפשט הנפש מכחותיו שיאצל עליה הרוח ותראה בראות עצמה כאשר יראה מיכאל וגבריאל והיא ראייה האמיתית ושמיעה הנכונה. וכן מה שאמרו חכמים שהנשמות מספרות זו עם זו אין ר"ל סיפור וחיתוך לשון אך שיש הודעה והשגה לנפשות זו מזו עכ"ל מענין גן עדן. ולקמן יתבאר מה שהזכיר מענין העולם הבא: