פירוש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה
פרק ב · הלכה א
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה ממנו וכו'. האהבה המצויה לכל דבר נאהב הוא בשביל שני ענינים. האחד בשביל טובה והנאה וחסד שיגיע לאוהב מהנאהב כמו אהבת עבדי המלך למלך ואהבת האיש לאשה. והשני הוא כשיראה אדם דבר נאה וייטב בעיניו יאהב ויתאוה לו וכשיגיע לו תהיה לנפשו שמחה גדולה. כמו שיראה האדם אבן טובה יקרה או בית נאה ומשובח מיד תתאוה נפשו להדבק בו ולהגיע אליו. והחלק הראשון הוא אהבה שהיא תלויה בדבר ואין זה משובח באהבת הנברא לבורא שיהא אדם אוהב אותו בשביל שהוא נותן לו חיים וממון ובנים, מפני שבשעה שיתן לו הוא אוהבו ובעת שימנע ממנו תבטל האהבה כמו שאמרו רז"ל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל וכו'. והחלק השני היא האהבה האמתית. וכבר נתבאר שאין אדם יכול להשיג אמתת הבורא ולא יוכל לדעת אותו אלא ממעשיו וברואיו כשיתבונן בהם ויכיר מהם גדולתו מיד תתאוה נפשו תאוה גדולה להדבק בו ותאהב אותו אהבה גדולה כפי מה שתשיג מגדולתו תהיה אהבתו. ועל זה צוה בתורה ואמר ואהבת את ה' אלוהיך וכו'. ולא נתנו כל המצות אלא כדי שנגיע בהם לזו המדרגה כדכתיב ובחרת בחיים למען תחיה וגו' לאהבה את ה' (דברים ל). ויש לנו מעלה היא קודמת למעלה זו והיא פחותה ממנה והיא מעלת היראה. וגם היא נחלקת לשני חלקים. האחת היא יראת עמי הארץ והנשים וקטני השכל שייראו השם ויעבדו אותו שמא ימית אותם או יהרוג בניהם או יחסרם ממון או שלא ינחילם גן עדן. והחלק השני היא היראה האמתית והוא כשיתבונן במעשה האל וישיג מהם גדלו וידע שהוא בריה שפלה קלה כשיערוך נפשו לאחד מן הגופים הנכבדים וכ"ש לצורות הנפרדות כ"ש לנגד בורא הכל מיד יירא ויפחד פחד גדול כמו שאמר דוד סמר מפחדך בשרי ואמר חבקוק ה' שמעתי שמעך יראתי. ומצאנו בתורה שני כתובים האחד מורה שהיראה מביאה לידי עשיית כל המצוות שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. והאחר מורה שלא נצטוינו בכל המצות אלא כדי שנגיע בהם ליראה שנאמר ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו. וההכרע בינהם שהיראה יש לה שלש קצוות. הקצה הראשון הוא תחלתה והיא קודמת לכל המצות. שהירא מן המלך לא יעבור על דבריו. ועל זה אמר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. והחלק השני הוא סוף היראה והיא היראה האמתית ולא יגיע אדם לה אלא אחר עשיית כל המצות והשגת הבורא בידיעת דרכיו. ועל זה נאמר ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה. וכשיגיע לזו המעלה יעתק ממנה למעלת האהבה שהאהבה לעולם לא תהיה אלא לאחר היראה. והיראה יש לה תועלת גדולה במצות ל"ת. והאהבה יש לה תועלת גדולה במ"ע. והיראה יגיע לה עיקר גדול כמו שאמר דוד (תהלים קי"א) ראשית חכמה יראת ה'. ואמר שלמה (משלי א') יראת ה' היא ראשית דעת. ואמר באהבה אהבו את ה' חסידיו. ואמר אוהבי ה' שנאו רע. ולפי שלא תהיה יראה ואהבה אלא בידיעת ברואי השם צריך אדם להתבונן בברואיו הקדושים והטהורים. לפיכך הוצרך הוא לזכור כללים גדולים ממעשה רבון העולמים. וכללים אלו שזכר הגאון. מהם מה שהוא מבואר למראית העין. ומהם מה שנתבאר במופתים בחכמת הטבע ובחכמת התשבורת. לפיכך נאמין לדברי הגאון ז"ל שידע הדברים במופתים. והרוצה לידע המופתים על דבריו ישתדל בלימוד החכמות עד שידע ברואי השם על בוריין: