פירוש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה
פרק א · הלכה יב
והואיל והדבר כן הוא וכו'. כל זה נכנס תחת מאמרם ז"ל דברה תורה כלשון בני אדם, והוא כשבקש להודיענו שהקב"ה רצה בדבר פלוני כלומר שנעשה כרצונו יאמר עליו שהוא שמח בו. וכשנעשה דבר שלא כרצונו כגון שנעבור על מצוה (חמורות) ממצותיו יאמר עליו שהוא כועס. כדי שנדע שהוא נפרע מעושה אותו מעשה שהמובן מענין הכעס הוא שהוא נפרע מהעובר על דבריו וכן בשאר המדות. ושאר הענין מבואר: