פירוש מהרז״ו על שמות רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מג · פסקה ד
שהתיר נדרו. ע"פ מדת ממעל ויחל משה מלשון לא יחל דברו ע' ד"ר פ"ב ס"ח. (ברכות ל"ב א') ונדר ושבועה ענין אחד כמ"ש בסמוך איש כי ידור נדר וגו':
זובח לאלהים יחרם. והוא שבועה כמ"ש פר"א פל"ח בהדיא:
לא יחל. ספרי ריש מטות:
לקיימה תחלה. כמ"ש בהדיא ויק"ר פל"ה ס"ס ג' וש"נ:
והאלהים ית"ש כביכול עומד. וע' ב"ר פמ"ח ס"ז והוא יושב ואפשר דמשם יליף הקב"ה כ"י עומד. וע' ויק"ר פל"ז ס"ג:
קתדרא. פי' במ"ע מין כסא מוכן לאדם חשוב:
אסטליסטקין. לא נמצא פירושו וכל דרשה זו ע"פ מדה ט"ו דכתיב ואשב בהר וכתיב ואנכי עמדתי בהר והכריע עמידה בדרך ישיבה ודרשה זו אינו שייך לענין הנדר:
יושב על כסא. וס"ד וכל צבא השמים עומדים עליו וגו':
תוהה אנא על הרעה. כמ"ש מפורש וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו שעיקר התרת הנדר הוא לעקור הנדר מעיקרו:
איש האלהים. ע' מדרש תהלים מזמור צ' אמר ר"י בר"ס בשם ריש לקיש מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים שנאמר אישה יקימנו ואישה יפירנו כך כ"י משה אומר להקב"ה וכו' ע"ש: