פירוש מהרז״ו על שמות רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק יב · פסקה ו
מהו כי אפילות הנה. בתנחומא סי' ט"ז לא גרסינן ליה רק בדברי ר' פנחס וכאן כפול ומיותר. והכוונה שהרי אצל השעורה ופשתה מפורש הטעם אביב. וגבעול. והיל"ל והחטה והכוסמת רכות וקטנות ועוד הוקשה לו שהרי מפורש ואת כל עשב השדה הכה הברד ובכלל זה גם הם. ע"כ דורש ומכריע שאע"פ שהכה הברד גם את החטה והכוסמת אך לא נוכו פי' שלא פעלה בהם ההכאה כי נעשה בהם פלאים שלפי הטבע היה ראוים לשרוף מהאש ולהעקר משרשם אף שהיו רכות: