פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ז · פרק א
ד' פעמים כתוב כאן שובי. עי' ב"ר פרשה ס"ו סי' ב' כה"ע:
ר' הונא בר"א. לעיל סוף פסוק לסוסתי:
מתגמגם. מתמוטט ונמוג עד שכלה וזהו נמוגים ארץ:
ומשלמין לו. שאתם משלימין נפשותיכם לו ושלמים עמו:
מחזייתא דעלמא. מראות שמסתכלין בהם כך השרים הגדולים מסתכלין בהם:
ואתה תחזה מכל העם. עד ושמת עליהם שרי אלפים וגו':
ששים רבוא מלאכים. ב"ר סוף פרשה ע"ד וכצ"ל ר' לוי אמר ששים רבוא וכו' מבית לבן שנאמר ויאמר יעקב וגו' מחנה אלהים זה הרי ס' רבוא ורבנן אמרי ק"כ רבוא שנאמר ויקרא למקום ההוא מחנים כ"ה שם בב"ר ועיין עוד שם:
ויסע מלאך האלהים. וס"ד ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם:
לעשות ראש חולה. ויק"ר סוף פי"א וש"נ:
שיתו לבכם לחילה. וסמיך לו כי זה אלהים:
עלמות כעלמות. כנערות שחלים ומרקדים כך יהיה מחולות של צדיקים: