פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ה · פרק יא
ראשו זה התורה. ויק"ר ריש פ' י"ט מדרש שמואל פ"ה שם כה"ע:
שני אלפים שנה. ב"ר פ"ח סי' ב' וש"נ ומבואר:
הן קוצי קוצים. כאן הגי' צ"ע ובויק"ר שם בשינוי גדול:
משכים ומעריב. משכים בשחרית ומעריב בערב:
ר' יוחנן. ור"ל שמ"ר פרשה מ"ז סי' ה':
פתר קרייה בתלוליות. פסוק קוצותיו תלתלים ודורש קוצותיו מלשון קוצה לה חלתה ענין קציצה וחתיכה של הרי הרים ועפר כי כשמכניס ללב דבר של תורה יוצא מן הלב דבר של יצר הרע כמ"ש לעיל פסוק שמניך:
מן דלי"ת רי"ש. ואח"כ מביא מן רי"ש דלי"ת מן חי"ת ה' ומן ה' ח' מן ב' כ' ומן כ' ב' אין קדוש כה' ואם תעשה הכ' ב' תחריב את העולם כצ"ל וכמ"ש במ"כ ואגב שהביא הפסוק דורש אותו:
מראיהם כלפידים. עי' בויק"ר שם פרשתי:
עודה של אש לבנה. ד"ר פרשה ג' בסי' י"ב ושם מבואר: