פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ה · פרק ב
אמרה כ"י. שמ"ר פ"ב סי' ה' בקיצור ושם פרשה ל"ג סי' ג'. פסיקתא פרשה ט"ו כל הענין כמו כאן באיזה שנויים:
אני ישנה מן המצות. וכמ"ש אצל אחאב מ"א כ' ל"א כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם אע"פ שעבד עבודת כוכבים וזהו כי מלכי בית ישראל שידוע מרוע לבם לעבודת השי"ת אע"פ כן מלכי חסד הם וזהו מ"ש כי לבי ער לגמ"ח:
מבית המקדש. שכבר חרב וגלתה שכינה משם ועכ"ז מצויה במקדש מעט בבתי כנסיות ובבתי מדרשות:
כחודה של מחט. שם בפסיקתא הגי' כחרירה של מחט כחור שלה:
הרפו ודעו. היל"ל חזקו ודעו:
שנתממו עמי בסיני. כמ"ש חז"ל על פסוק אנן דסגינן בשלימותא כתוב בו תומת ישרים תנחם:
אף שמים נטפו. רסיסי טל: