פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ד · פרק ו
בשעה שמל. ב"ר פ' מ"ז סי' ז' ועי' אגדת בראשית פרשה מ"ז סי' ז' דכאן חסר:
ערלותיו גבעה. עי' לעיל פסוק הנה מטתו אל גבעת הערלות ודורש ס"ד אל הר המור ואל גבעת הלבונה. המור מי"א סמני הקטורת ועי' קה"ר פסוק תן חלק:
וזרחה חמה. וזהו עד שיפוח היום החמה בחמימותה:
כתיב בעצם היום. ב"ר פ' מ"ז סי' ט':
שיכפיל לו הקב"ה שכרו. וכאן חסר דברי ר"ל עי' ב"ר שם השלמת המאמר:
יבא טמא בתמיה. אלא המל שמי שהוא מהול כבר ימול אחרים. וא"כ יקשה מי מל את אברהם שלא היה עדיין בעולם איש נימול קודם אברהם:
ד"א אלך לי אל הר המור. לעיל פסוק צרור המור: