פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ב · פרק טז
דודי לי. ולא פי' מה הוא לי ומפורש ע"פ מדה י"ז בכמה מקומות ובכמה אופנים:
לעם ואומה. עי' לעיל פסוק השבעתי ההפרש בין עם לאומה:
שררך אל יחסר המזג. עי' לקמן פסוק זה שהכוונה על סנהדרין שלא יחסרו ממנינם שאוהב אתם וכאן אנו מבקשים שלא נחסור אותו:
וכשיהיה לי דבר. שאני בצרה וצריך לישועה:
וימת מלך מצרים. וס"ד ויזעקו בני ישראל אל ה' ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה:
דברו אל כל עדת בני ישראל. בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שמצותיו נתן לישראל וזה היה במצרים:
ופרעה הקריב. וישאו בני ישראל את עיניהם אל ה' וזה היה בים במדבר:
בחירופין וגידופין. כמ"ש חזקו עלי דבריכם:
ועשו לי מקדש. הכוונה על בית המקדש וזה היה בארץ:
שתי פרות. ב"ר פ' ל"ב סי' ג' וש"נ ומבואר הג' משלים והנמשל: