פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ט · פרק יח
זיינם כלי זיין. עי' ב"ר פ' ע"ה סי' י"א:
ולמה שעירה. לפי מ"ש כאן צ"ע שהרי היה דר בשעיר ובא משעיר וחזר לשעיר אך בב"ר פ' פ"ב סי' י"ג דרשו על פסוק וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו שאז היה דר עם יעקב אצל אביו בחברון ויצא לשעיר:
חכמתה של סרח בת אשר. ב"ר פרשה צ"ד בסי' ט' וש"נ ומבואר:
אמר ליה מנין את ידע. ושם בב"ר הגירסא אמרה ליה הנה ראשו מושלך אליך מנא ידעה אלא אמרה כל המחציף וכו':
שלש גליות. במ"ר סוף פרשה כ"ג. וכאן בשיבוש ושם הגירסא נכונה יותר:
קצץ חזקיה וגו'. את דלתות ההיכל. ומ"ש שגמי' עי' ב"ר פ' כ"ו בשגם מי מעמיד הדלת שגמי' שקורין לייסטין. וכן ציפרייא ג"כ חשוקים וזה דבר המסבב ומחזק הכלים שקורין רופין. ועי' ערוך ערך צפרא והוא מלשון עטרת שנקרא צפירה על שהוא עגולה ומסבב הראש:
ספקלי. ממונה על בית האסורים:
וחוטא אחד. סיפא דקרא של טובה חכמה הנ"ל: