פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ט · פרק יב
זו חכה. כי שאר מצודות הם על ידי מאכל ונהנה לשעה ואח"כ נתפס וגם במצודה הוא בריוח אך החכה תופסת גרונו מיד:
וזאת תהיה המגפה. וס"ד המק בשרו ולשונו תמק וזהו נשילת אברים:
אשר אמרו ללשונינו. וס"ד מי אדון לנו:
בינו נא זאת שוכחי אלוה. ובפסוק הקודם פיך שלחת ברעה: