פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ז · פרק א
טוב שם. שתיבת טוב נמשך גם לתיבת שם וכאלו כתוב טוב שם טוב משמן טוב ופי' בעלי שם טוב וכל הענין במדרש שמואל ריש פרשה כ"ג:
שם טוב עולה. שנאמר ואגדלה שמך מדרש שמואל שם ועל מ"ש שמן טוב יורד לא הביא שם פסוק ועי' מ"כ:
ושם טוב אינו כלה. שנא' שם עולם אתן לו אשר לא יכרת מדרש שמואל שם. ומ"ש כאן שמן טוב לשעתו שם טוב לעולם לא גריס שם במדרש שמואל כי אינו אלא כופל לשון ויתכן שהוא העתקה משני מקומות כאשר כתבתי כן בהרבה מקומות בפי' המדרש. ועי' שמ"ר ריש פרשה מ"ח:
באדין נפקין. חנניה מישאל ועזריה מן גו אתון נורא יקדת:
מצינו בעלי שמן טוב. עד כאן דרש שמן טוב כפשוטו ועתה דורש בעלי שמן טוב ואמר מצינו כי באמת אותם שנמשחו בשמן טוב היו ג"כ בעלי שם טוב רק מצינו איזה מהם:
רבנן אמרין. ה"ג במדרש שמואל שם ר"י ור"נ ר"י אומר אמר הקב"ה וכו' כמו בדברי רבנן דכאן וצ"ל כאן ר' יהודה במקום רבנן ושם חסר דברי ר"נ ומפורש כאן בסמוך. ועי' שמ"ר פרשה ל"ז סוף סי' א':
אמרו ישראל. מכילתא פ' בא סוף פרשה י"ד מדרש שמואל פרשה כ"ז:
מרים ויוכבד. שמ"ר פרשה א' סי' י"ג וש"נ ומבואר:
ברוחו שמים שפרה. שם בשמ"ר מבואר וכאן חסר:
בא שלמה ופירש טוב שם. אותו שם שנשאר ביום המות שם שנתנו לו ע"פ מעשיו הטובים וזהו ויום המות וגו' ועי' שמ"ר ריש פרשה מ"ח:
נולד אדם. כמ"ש באבות הילודים למות והמתים להחיות:
הר ששמו געש. ריש מדרש רות ובמדרש שמואל סוף פרשה כ"ג ומ"ש שנתגעשו פי' שנתגעשו בעבודת האדמה ועל כן נתעצלו בקבורתו:
כי שכב דוד. עי' ב"ב דף קט"ז ע"ש השנויים ועי' ב"ר פרשה מ"ט סוף סי' ד':
מתלא אמר. במדרש שמואל שם הסמיך מאמר של שמואל למאמר של יהושע ועל זה הביא המשל והנמשל:
מיתה וודאי. כפשוטו שהודיע שמת ומ"ש וימת שמואל לדרוש סמוכים לענין נבל:
שכל הכופר בגמילות חסד. כמ"ש במדרש תהלים אמר נבל בלבו אין אלהים על נבל שלא רצה לגמול חסד כאלו אמר אין אלהים היינו שלא רצה לגמול חסד לשמואל בהספידו ולא לדוד:
הורג וכו' או נרדף. שע"י שיתראה לגמול חסד לשמואל יתוודע לשאול וירדפנו להרגו ויצטרך להלחם עמו. ומ"ש כאן לצדיק. פי' כמו שצריכים באמת לעשות לצדיק ובמדרש שמואל שם ליתא תיבת כמו:
ואני בחסדך בטחתי. פסוק זה סמוך לפסוק אמר נבל בלבו שכתוב אחריו בריש מזמור י"ד. כך ראיתי במפרש של מדרש שמואל הנ"ל ונכון הוא לפי מה שהעתקתי ממדרש תהלים הנ"ל: