פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ג · פרק יט
לא כשם שגזרתי וכו'. ויק"ר פרשה כ"ו סי' ט':
ומותר האדם מן הבהמה אין. פי' שהמותר שיש להאדם על הבהמה הוא אין הרי שיש יתרון:
נוי לתחתיתו. ב"ר פרשה י"ז סי' ו' ושם מבואר:
הכל הולך אל מקום אחד. הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. עי' ב"ר פרשה י"ב סימן י"א כל הדרשה ושם נרשם ומבואר ועיין ילקוט ישעיה נ"ה:
האומר לחרס. וכמ"ש חרס את חרסי אדמה: