אור ברסלב

פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן

פרשה ג · פרק ב

פרק א

ששעת מיתתו וכו'. ד"ר פרשה ז' סי' ה':

האשה יושבת על המשבר. שאז עת ללדת ואז עת למות ועי' שמ"ר פ' מ"ו סי' ב':

ולמה אינון צווחין לה מחבלתא. כמ"ש שמה חבלה אמך שמה חבלה ילדתך ודורש מלשון משכון:

למה נסמך שאול אצל רחם. ברכות דף ט"ו ושם דרך ק"ו מה רחם וכו' ועי' ילקוט משלי ל' וזהו עת ללדת מרחם וכמו כן עת למות בשאול שהוקשו זה לזה לענין תחיית המתים:

ד"א עת ללדת. צ"ע שאין כאן דרשה כלל. ואפשר לפרש על פסוק שאול ועוצר רחם שכשהרחם נעצר אז מוכן לה השאול וזהו עת ללדת ועת למות ועל שאמר תחלה דרשה אחרת על פסוק שאול ועוצר רחם לענין תחיית המתים אמר ד"א בערך פסוק שאול ועוצר רחם:

על ג' עבירות. שבת דף למ"ד ע"ב:

ר' נתן כהן. ב"ר פרשה ו' סימן ה' וש"נ ומבואר:

יראת ה' תוסיף ימים. וכן מ"ש ושנות חיים ושלום יוסיפו לך כי שנות רשעים תקצורנה ויראת ה' לא תקצורנה וזהו מ"ש בברכות לישראל את מספר ימיך אמלא ולא להוסיף. כי שיזכה האדם לטובה שהוכן לו בתחלת הבריאה או בשעת בריאותו לזה צריך זכות גדול וכמ"ש בזוהר על הזיווג שמכריזין מ' יום קודם יצירה שצריך זכות גדול לזכות לזה ואין הכל זוכין:

נולד לבית דוד יאשיה שמו. יאשיה בן אמון בן מנשה בן חזקיה ובימי רחבעם וירבעם נאמרה נבואה זו הרבה דורות קודם יחזקיה הרי שנגזר תחלה על חזקיה שיוליד בנים ובשעת חליו למות עדיין לא הוליד ולכך נגזר עליו שימות על שלא עסק בפריה ורביה ואחר חליו ותפלתו הוליד הרי שהשנים שהוסיפו לו והוליד בהם היה הגזרה כך מתחלה ומשלו הוסיפו לו אלא על שלא נשא אשה נגזר עליו לפחות מחייו ואחר שהתפלל ונעתר לו השלימו לו חייו והוליד:

משאר מלכות בית דוד. שנגזר מתחלה שמבית דוד יולד בן ששמו יאשיהו ואם היה יחזקיה מת בחליו היה יאשיהו יוצא מאחד משאר מלכי בית דוד:

ודא מסייע. ד"ר ריש פרשה ט' בשינוי. ומעשה זו לראיה שאם זוכים מוסיפים על שנותיהם:

וחיים מינוקא. הרי שעל ידי תפלה וזכות מוסיפים ימים:

א״ר עקיבא. גרסא זו לא יתכן שהרי ר״ש בן חלפתא היה תלמיד רבי ורבי נולד ביום שמת ר״ע ואיך יזכיר ר״ע מעשה של רשב״ח וכצ״ל א״ר עקיבא מקרא מלא וכו׳:

תוכן העניינים

פירוש מהרז״ו על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה