פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ב · פרק ח
הה"ד ויתן המלך. לעיל פסוק לשחוק וש"נ:
והמדינות. מיותר שכבר אמר סגולות מלכים ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל וי"ז על מלכת שבא:
אזיין בהון. מתחממין בהם במרחצאות הנ"ל וכמ"ש בדניאל ג' למיזא לאתונא:
אלו הדרשות. בילקוט כאן הגי' אלו הדרשנים להשקות מהם יער צומח עצים אלו עמי הארץ שבאים ושומעים:
זה רוה"ק. שהיו שונים בביה"מ שמשם היו זוכים לרוה"ק כמ"ש ב"ר פ' ע' סי' ח':
וסגולת המלכים. ובילקוט הגי' אלו שרי תורה שנאמר וכו':
משוררים זכרים. כפי הפשט ולפי הדרש חכמים זכרים וחכמות נקבות ומ"ש משוררות נקבות היינו לנשיו ולא לעצמו כי קול באשה ערוה:
ר' יהושע בשם רבי לוי. ויק"ר פרשה כ"ה סי' ג':
אפי' קנים של חצים. שהיל"ל צומח פרי ע"כ דורש על העץ שהוא עצמו כפרי: