פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק לד · פסקה יד
ר' אדא ב"א ורב ור"י. צ"ל רב ור"י פי' שר' אדא ב"א סובר שרב ור"י חולקים בזה. ירושלמי פרק ח' דפאה והגי' שם ר' בא ב"ר זבדא אמר אתפלגין רב ור"י חד אמר וכו' וח"א וכו' וגם כאן היה כתוב וח"א והמדפיס טעה להדפיס הר"ת וחד"א וחכמים אומרים ועי' ב"ב דף ט' פלוגתא דרב הונא ורב יהודה מסברא ומקרא:
אם לא הוא בנו וכו'. וזהו מבשרך לא תתעלם שלא תתעלם מעצמך וזרעך שאשר תתן לעני יעמוד לך ולזרעך:
זו גרושתו. כמ"ש בסוף המעשה של ר' יוסי הגלילי ועי' ב"ר פר' י"ז סימן ג':
ביומוי דר' תנחומא. ב"ר פר' ל"ג סימן ג' כל מעשה זאת:
אנו שאנו בני בניך. בב"ר שם הגירסא אתה שאתה רחום וחנון ואנו בני ידידיך וכו':