פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק לג · פסקה א
מצטרא מוכירין. בל"י קורין לתרווד מצטרא ולסכין מוכירין ועי' ב"ר פר' צ"ט סימן ז' מכרותיהם שם בל"י קורים לחרבות מכירין וכאן הכוונה כלי אחד שכולל שתי כלים יחד תרווד לאכול וחרב להזיק וכן הלשון כולל מות וחיים:
גחלת ונפח בה. משל על מי שהוא בכעס על חבירו ואם יבא אחד להגדיל הריב במעט דברים יגדיל האש וזהו מות ביד לשון ובמעט דבריו ישתיק הריב וזהו חיים ביד לשון:
עד שלא עשרו. וטבל ככר של דגן חייב במעשרות דאורייתא והוא במיתה. ור' חב"א מוסיף שגם על טבל פירות שהוא דרבנן שייך לומר פסוק זה: