פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק כט · פסקה ח
אך הבל בני אדם. ולא פירש באיזה ענין הם הבל והדבר למוד מסופו שכתוב המה מהבל יחד היינו בענין הזיווג בזה מה שמסכימים בני אדם לפי שכלם הוא הבל וכזב כי כל הזיווגים ע"פ גזרה העליונה מעת יצירתם שלא נגמר עדיין בנין גופם בבטן אמם ומ"ש במאזנים לעלות פי' שעלה ושקל במאזנים של אל דעות איך לזווגם ועי' מ"ש ב"ר פר' נ"ט סימן ט' כנען בידו מאזני מרמה ושם מבואר ועי' במ"ר פר' ט"ז סוף סימן כ"ג וש"נ:
האדם הגדול בענקים. ב"ר פר' י"ד סימן ו' וש"נ וזהו הבל בני אדם הבל של בני אדם בני אברהם שנקראו אדם וכזב של בני איש שאברהם נקרא גם איש כמ"ש השב את אשת האיש וכמ"ש מארץ מרחק איש עצתו שנדרש על אברהם ומ"ש במאזנים לעלות בחודש תשרי שמזלו מאזנים לעלות מענין ביטול וכריתה כמ"ש כעלות קדים יעלו בתוהו על ביטול וכריתות העונות. ובפסיקתא סוף פרק מ' הגירסא באים בחשבון במאזנים ששוקלים וחושבים מעשיהם במשקל של אל דעות: