פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק כו · פסקה ה
שנכפו. וצריכים להזהר שלא ילכו לבית הקברות:
ואתה מניחני. שאין אתה מצוה עלי מה לעשות האם אין לי עוד תקוה של רפואה כמו להישראל:
אמירה אחת. כך העליונים די להם אמירה אחת היינו מה שהטביע בהם בעת הבריאה אבל בני אדם לא די להם מה שניתן בהם השכל להדריכם בדרך הטוב אבל צריכים תמיד מי שיזכירם ויאמר להם והלואי יועיל ולפי הנמשל מ"ש כאן לנפש לא יטמא תפס המשל מבית הקברות. אך הכוונה כאשר פירשתי: