פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק טו · פסקה ג
לשטף תעלה. תעלה פי' גומא שגדלה השער בו. ומ"ש אית אתרין בתנחומא סימן ו' כאן הגירסא בערביא קורין לשער שיטפא:
נהנית מחברתה. שלא יהיה שני שערות יונקות מגומא אחת ומכחישות את האדם:
מעשה באדם אחד. בתנחומא כאן המעשה באריכות ע"ש:
ודרך לחזיז קולות. הוא סוף הפסוק של מי פלג לשטף הנ"ל ודורש על הרעם:
ד"א ודרך לחזיז קולות. הכוונה על ר"ד וצ"ל ד"א מי פלג לשטף תעלה: