פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ז · פסקה ה
מתוקד בו. שהמזבח היה מבעיר האש ושולט עליו שאם היה שולט במזבח היה מכלה אותו בהבערתו תמיד ובפרט העץ שתחת הנחושת עי' תנחומא סוף תרומה באריכות בדרך נפלא ולזה כוונו התוספות בסוף חגיגה אך דברי התנחומא במזבח העולה לבד:
בשלם הבשר. שניתן כח בבשר שעזר שיבש לו העצים של כלי הבקר מהרה לכבוד אליהו ואלישע שלא לעברם: