פירוש מהרז״ו על דברים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ב · פסקה יט
ואב"ד אומר הנשיא מתיר. בתמי' איך אחלוק על הנשיא שגדול ממני וזהו כרובם כן חטאו לי וכתיב כרבם חסר בלא וי"ו לדרוש כרבם כמו גדול שלהם הוא הנשיא והרי זה בא ללמד ונמצא למד ע"פ מדה י"ב שרבם בא ללמד עליהם ונמצא למד מהם שחטא וזהו הדמיון כמו שרבם חטא כך הם חטאו שהכל לומדים ממנו:
הובישה הורתם. וכמו שהקשו חז"ל וכי שרה אמם זונה היתה אלא הכוונה אמם והורתם על ראשי העם שהם העיקר שלהם המורים לעם וכשעושים היפך מה שהם מורים הם מביישים דברי הוראותם:
שהרביתי להם ארצות. הביא לראי' פסוק הושע י"ב י"ב מזבחות כגלים על תלמי שדי כמספר התלמים כך מספר המזבחות ועכ"ז עיקר דרשתו ממ"ש מפורש בהושע ריש י' כרוב לכריו הרבה למזבחות כטוב לארצו הטיבו מצבות וזהו כריבם כן חטאו לי ע"פ מדה י"ז:
כספם וזהבם. וכמ"ש ריש דברים ודי זהב וכמ"ש ישעיה ב' ותמלא ארצו כסף וזהב ותמלא ארצו אלילים:
כל מלכיהם נפלו. על שכל מלכי ישראל חטאו שהלכו כולם בדרכי ירבעם בן נבט וכל דרשות אלו ע"פ מדה י"ז:
שהרביתי להם בנים. ובעבור דרשה זו הביא כל הענין לכאן אגב פסוק כי תוליד בנים ובני בנים: