פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ק · פסקה יב
לישנא אחרינא וזאת. בילקוט כאן הגירסא זאת אכ"כ אלא וזאת. וגירסת התנחומא כאן סט"ז צ"ע:
כיוצא בי. שיעקב נקרא שמש ופני משה כפני חמה ומ"ש אביהם על משה כמ"ש ויק"ר פ"א ס"ג אבי גדור כו' ולעיל צ"ט ס"ה לישנא אחרינא על כל הברכות וכאן על פסוק זה לבד גם כן מהתנחומא:
במה שסיים. רומז לאופן תיקון העולם ע"י אבות כמש"ל פי"ט ס"ז שבמקום שפסק הראשון התחיל הבא אחריו וכמ"ש בזהר פסוק זה ובריש במדבר:
וזאת התורה. דברים ד' י"ד וזאת התורה אשר שם משה וגו':
מזקנים אתבונן. מד"ת מזמור א' כל הענין ועי' ד"ר ר"פ י"א ושם התחיל באברהם שחתם ויתן ויצחק פתח ויתן:
ויקרא יצחק. ויברך אותו וכן ואל שדי יברך אותך וכן יעקב קרא לבניו ובירך אותם וכן אמר אל שדי נראה אלי בלוז ויברך אותי והברכה האחרונה של יצחק היא הראשונה של יעקב. ועיין ספרי ריש ברכה הובא ילקוט שם:
לומר תהלה. היינו ספר תהלים אמר אף אברך את ישראל באשרי מד"ת מז' א' שם: