פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק צט · פסקה ה
לישנא אחרינא. ברכת כל השבטים באופן אחר מהמבואר בפרשה צ"ח הקודמת חוץ מברכת בנימין:
תורת אמת. ואמת ואמונה ענין אחד ובאהרן מדבר שם כמ"ש להיות בריתי את לוי כי שפתי כהן וגו':
הוי מסיר שפה. שהשפה של הנאמנים הסירה אותם משררותם וחייהם:
וטעם זקנים. שני זקנים יצחק ויעקב נקראים זקנים יצחק ויהו כי זקן יצחק יעקב כמ"ש יש לנו אב זקן. ומ"ש לגלות לו את הקץ. כמ"ש פר"א פמ"ח שסימן של גאולת מצרים של פקוד יפקוד שאברהם גלה ליצחק ויצחק גלה ליעקב ויעקב ליוסף ויוסף לאחיו וכן על גאולה העתידה. ואצל יצחק כתוב מטעמים וזהו וטעם זקנים כו' ואצל יעקב יתכן כמש"ל ר"פ צ"ז ואמר גם פ' הקודם טעמו וראו. שהרי אמר כל ס' תהלים:
ואף יעקב. לעיל פצ"ח ס"ב וש"נ ומבואר: