פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק פח · פסקה ה
אלו כו'. שלא פתר מ"ש והנה גפן לפני ומ"ש והיא כפורחת עלתה נצה וגו' ע"כ דורש שיוסף לא פתר מהחלום רק מה ששייך לשר המשקים ושאר החלום לדרשה:
מיד הנצו מיד בשלו. שהתנבאו מיד בקטנותם וכשנולד משה נתמלא הבית אורה:
מכאן קבעו. ירושלמי ר"פ ע"פ שמ"ר ספ"ו ועיין שם ס"ה. ועי' כל הענין חולין דף צ"ב הובא כאן בילקוט:
א"ר הונא. בירושלמי שם הגירסא ר' יוחנן:
כנגד ד' כוסות. ג' בדברי שר המשקים וא' בפתרון יוסף ע"פ מדת מנגד וצ"ע שהרי יש עוד הפעם כוס בפסוק (כ"א) ויתן הכוס על כף פרעה. ויתכן שהפתרון להמעשה עם המעשה אין לחשבם יחד אך הפתרון עם החלום יש לחשבם יחד. ועיין מ"ש במ"ר פכ"ב ס"ג ומש"ש ראיה לכאן שהמעשה עם הצווי אין לצרפם:
ישועות. תרין ולכל ישועה כוס וכאלו מפורש כאן ב' כוסות הרי ד':
שנגנב ב"פ. לעיל פפ"ד ס"ו וש"נ ומבואר: