פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק פה · פסקה ח
ולא השגיח. כמ"ש במשלי הרחק מעליה דרכך וע"פ מדה י"ז במשלי דורש כאן מדה ט' כאלו מפורש ויחשבה לזונה ולא השגיח ורחק ממנה. וכשראה שכסתה פניה שלא כזונה כמ"ש ומצח אשה זונה אז חזר להדרך והוקשה לו מ"ש ויט אליה אל הדרך שהטיה שייך מן הדרך כמ"ש ותט האתון מן הדרך וכמ"ש הטו מני אורח ודורש דרך ע"פ מ"ש בריש קדושין באריכות וכמ"ש פר"א ספ"ב דרך חתנים ועיין לקמן פצ"ח ר"ס י"ד נחש עלי דרך וזהו ויט אליה שזה היה בע"כ שהטה המלאך את דעתו אל הדרך הזה שלא כמדתו ומ"ש כי כסתה פניה דבוק אל ויט וגו' ע"פ מדה י"א:
גדולים עומדים. עי' מ"כ וכ"ג הילקוט גואלים ונ"ל שגם זה וזה צ"ל במדרש. וכמו שנזכרו שלשתן בריש סימן שאח"ז: